רי"ף עירובין · דף 13a

בסוף עירוב אבל בתחלת עירוב אימא לא קמ"ל דהלכה כר"י בן נורי ואפילו בתחלת עירוב דדברי רבי יוחנן בן נורי כתחלת עירוב דמי:

רבי יעקב ורבי זריקא אמרו הל' כר"ע מחבירו כר' יוסי ^*בגמ' וברא"ש איתא מחבריומחבירו כרבי מחבירו למאי הלכתא רבי אסי אמר הלכה רבי חייא בר אבא אמר מטין רבי יוסי בר חנינא אמר נראין אמר רבי יעקב בר אידי א"ר יוחנן (בן נורי) ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ואצ"ל שר"מ ורבי יוסי הלכה כר' יוסי.

א"ר אשי אף אנו נאמר רבי יוסי ור' שמעון הלכה כרבי יוסי דא"ר ^*בגמ' חייא בר אינוחייא בר אבא א"ר יוחנן רבי יהודה ור"ש הלכה כרבי יהודה השתא במקום רבי יהודה ליתא במקום ר' יוסי מיבעיא.

איבעיא להו ר"מ ור"ש מאי תיקו אע"ג דרב פליג עליה דרבי יוחנן בהני כללי קי"ל כרבי יוחנן ואפילו בברייתא:

(דף מז:) אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי הנכרי אין קונין שביתה ורב חייא בר אבין א"ר יוחנן חפצי הנכרי קונין שביתה גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל הנהו דיכרי דאתו למברכתא ביומא טבא שרא להו רבא לבני מחוזא דאתו להו למברכתא ע"י עירוב למזבן מינייהו ולמיזל בהו למחוזא א"ל רבינא לרבא מאי דעתיך דאמר רב יהודה אמר שמואל חפצי הנכרי אין קונין שביתה והאמר רב חייא בר אבין א"ר יוחנן חפצי הנכרי קונין שביתה גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל ושמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן הדר אמר רבא לזבונינהו בני מברכתא דלדידהו כולה מברכתא כד' אמות דמיא:

תני ר' חייא חרס שבין תחומי שבת פירוש חרס כמו חריץ מלא מים והוא בין שני תחומי שבת צריכה (דף מח.) מחיצה של ברזל להפסיקו להתיר חציו לתחום זה וחציו לתחום זה מחיך עליה ר' יוסי בר חנינא מ"ט מחיך עליה משום דקל הוא שהקלו חכמים במים כדבעא רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה א"ל אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים דקל הוא שהקלו חכמים במים הלכך אפילו מחיצה של קנים מתרת:

וחכמים אומרים אין לו אלא ד' אמות בלבד:

הני ד' אמות היכן כתיבן כדתניא (שמות ט״ז:כ״ט) שבו איש תחתיו כתחתיו וכמה תחתיו גופו שלש אמות ואמה כדי לפשט ידיו ורגליו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גופו שלש אמות ואמה כדי ליטול חפץ מתחת מראשותיו ומניח תחת מרגלותיו ומתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו מאי בינייהו איכא בינייהו ד' אמות מצומצמות דרבי מאיר סבר מצומצמות ורבי יהודה סבר מרווחות