רי"ף עירובין · דף 22b

גמ' האחין שאוכלין וכו' ש"מ מקום לינה גורם אמר רב יהודה אמר רב במקבלי פרס מאביהם שנו:

ת"ר מי שהיה לו בית שער אכסדרה ומרפסת בחצר חבירו אינו אוסר עליו בית התבן בית הבקר בית העצים בית האוצרות הרי זה אוסר עליו רבי יהודה אומר לא ^*ברא"ש איתא אמרואסרו אלא בית דירה בלבד.

א"ר יהודה מעשה בבן נפחא שהיו לו חמש אוצרות באושא ובא מעשה לפני חכמים ולא אסרו אלא בית דירה בלבד בית דירה ס"ד אלא אימא מקום בית דירה מאי מקום בית דירה (דף עג.) רב אמר מקום פיתא ושמואל אמר מקום לינה והלכתא כרב ושמעינן דהלכתא כרבי יהודה:

בעא מיניה אביי מרבה חמשה שגבו עירובן כשהן מוליכין את עירובן למקום אחר עירוב אחד לכולן או צריכין עירוב לכל אחד ואחד א"ל עירוב אחד לכולן והא אחין כמי שגבו דמי וקתני צריכין עירוב לכל אחד ואחד התם כגון דאיכא אחרים בהדייהו מיגו דהני ^*בגמ' וברא"ש איתא אסריאסירי הני נמי אסירי והכי נמי מסתברא מדקתני סיפא אימתי בזמן שמוליכין עירובן למקום אחר אבל אם היה עירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין בחצר אין צריכין לערב שמע מינה:

בעא מיניה ר' חייא בר אבין מרב ששת הני בני בי רב דכריכי ריפתא בבאגא ואתו ונייחי בבי רב כי משחינן להו מהיכא דכריכי משחינן או דילמא מבי רב משחינן להו א"ל מבי רב משחינן דאנן סהדי אי איכא דמייתי להו ריפתא להכא ניחא להו טפי:

בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא האב ובנו הרב ותלמידו ברבים דמו או כיחידים דמו צריכין לערב או לא מבוי שלהן ניתר בלחי וקורה או לא אמר ליה תניתוה האב ובנו הרב ותלמידו בזמן שאין עמהן דיורין הרי הם כיחידים ואין צריכין לערב ומבוי שלהן ניתר בלחי וקורה:

מתני' חמש חצרות שפתוחות זו לזו ופתוחות למבוי ערבו בחצרות