ש"מ כל שמעתתא דמתאמרא בי תלתא קמאי ובתראי אמרי' מציעאי לא אמרינן וכו' כבר כתבתי אני בעניי בכמה מקומות דעיקרן של דברים דמציעאי אין חיוב להזכיר אבל אם בא להזכיר מזכיר וזכור לטוב ומוכח נמי ממתני' גופה דדייק דיהושע וכלב לא קתני. ולפום מאי דיליף מינה דקמאי ובתראי לחוד אמרינן הו"ל למימר אמר נחום הלבלר כך מקובלני מר' מיאשא שקבל הל"מ בזורע שבת ואמאי הזכיר שקבל מאבא שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים אלא שהורה דאם בא להזכיר זכור לטוב ודילג יהושע וכלב להורות שאינו חיוב אלא קמאי ובתראי. ולכן תמצא פעמים הרבה בתלמוד שמזכיר במימרא אחת אפי' חמשה כל אחד שאומר משם הקודם. וכן הוא בפירוש בירושלמי פ"ק דשבת אם אתה יכול לשלשל השמועה עד משה רבינו שלשלה ואם לאו תפוס ראשון ואחרון [כצ"ל]:
קריאה במקור
פתח עינים על נזיר · דף 56b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Petach Einayim, Jerusalem 1959
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001157028
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1060cc490e29f45030de573402a24cedb75f96397ca5581cbd862d6993eb6f1d