והלא אף הנדבה עולה היא - בניחותא אלא פרושי מפרש ואזיל מאי בינייהו:
קריאה במקור
רש"י על תמורה · דף 20b · Line 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בזמן שהיא באה חובה - שהיא מוטלת על היחיד להקריבה סומך עליה כו':
ואם היה כהן - אותו שהפריש האשם וכפר באחר וניתק הראשון לרעייה:
עבודתה ועורה - של עולה הבאה מן המותר:
שלו היא - שהוא [עצמו] מקריבה ונוטל את העור ואפילו אינו מאותו משמר המשמרת באותה שבת דהכי תניא מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה ת"ל ובא בכל אות נפשו ושרת בב"ק בשילהי הגוזל קמא (בבא קמא דף קט:):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://he.wikisource.org/wiki/תלמוד_בבלי
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 381e765ab7d1867e312fd5343fa980bfa3ff24ecb190f29cde641ec3b0833bf3