משנה
מי שיש לו אוכלים מרובין – שבני ביתו העולים עימו לרגל מרובים, והוא זקוק להביא קורבנות מרובים שנאכלים, ונכסים ממועטין – שאינו עשיר, ואינו יכול להביא קורבנות מרובים שאינם נאכלים, - מביא שלמים מרובין – הוא מרבה בשלמי חגיגה לפי צורך בני ביתו, ועולות ממועטות – הוא רשאי למעט בעולות ראייה;
מי שיש לו אוכלין מעוטין (בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה: 'ממועטים') – שבני ביתו העולים עימו לרגל מועטים, ונכסים מרובין – שהוא עשיר, - מביא עולות מרובות – הוא חייב להרבות בעולות ראייה, ושלמים ממועטין – הוא ממעט בשלמי חגיגה לפי צורך בני ביתו, כדי שלא ישתייר מהם, וייפסלו משום נותר;
זה וזה ממועטין (בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה: 'ממועט') – מי שבני ביתו העולים עימו לרגל מועטים ונכסיו מועטים, - על זה נאמר (בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה: 'על זה אמרו') – השיעור בהלכה ב: מעה כסף ושתי כסף – הוא רשאי להביא עולת ראייה ששווה לפחות שתי מעות כסף ושלמי חגיגה ששווים לפחות מעה כסף לדברי בית שמיי ועולת ראייה ששווה לפחות מעה כסף ושלמי חגיגה ששווים לפחות שתי מעות כסף לדברי בית הלל (הביטוי 'על זה נאמר' מתייחס בכל מקום, חוץ מאחד, לכתוב מן המקרא, כמו להלן במשנה, ואילו הביטוי 'על זה אמרו' מתייחס לדברי משנה קדומה, ולכן הגרסה הנכונה כאן היא 'על זה אמרו', כמו בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה, וכך יש לגרוס בברייתא שבירושלמי להלן);
זה וזה מרובין (בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה: 'מרובה') – מי שבני ביתו העולים עימו לרגל מרובים ונכסיו מרובים, - על זה נאמר – במצוות שלושת הרגלים: "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת י'י אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים טז,יז) – הוא חייב להביא שלמים מרובים ועולות מרובות.
על זה אמרו: מעה כסף ושתי כסףכאן צוטטה משנה קדומה "מעה כסף ושתי כסף" בפתיחה "אמרו" שבה מצטטים תמיד משניות קדומות. בית שמיי ובית הלל חלקו בפירושה של משנה זו ("עיונים בספרות התלמוד", עמוד 209).
• • •
מי שיש לו אוכלים מרובין – שבני ביתו העולים עימו לרגל מרובים, והוא זקוק להביא קורבנות מרובים שנאכלים, ונכסים ממועטין – שאינו עשיר, ואינו יכול להביא קורבנות מרובים שאינם נאכלים, - מביא שלמים מרובין – הוא מרבה בשלמי חגיגה לפי צורך בני ביתו, ועולות ממועטות – הוא רשאי למעט בעולות ראייה;
מי שיש לו אוכלין מעוטין (בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה: 'ממועטים') – שבני ביתו העולים עימו לרגל מועטים, ונכסים מרובין – שהוא עשיר, - מביא עולות מרובות – הוא חייב להרבות בעולות ראייה, ושלמים ממועטין – הוא ממעט בשלמי חגיגה לפי צורך בני ביתו, כדי שלא ישתייר מהם, וייפסלו משום נותר;
זה וזה ממועטין (בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה: 'ממועט') – מי שבני ביתו העולים עימו לרגל מועטים ונכסיו מועטים, - על זה נאמר (בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה: 'על זה אמרו') – השיעור בהלכה ב: מעה כסף ושתי כסף – הוא רשאי להביא עולת ראייה ששווה לפחות שתי מעות כסף ושלמי חגיגה ששווים לפחות מעה כסף לדברי בית שמיי ועולת ראייה ששווה לפחות מעה כסף ושלמי חגיגה ששווים לפחות שתי מעות כסף לדברי בית הלל (הביטוי 'על זה נאמר' מתייחס בכל מקום, חוץ מאחד, לכתוב מן המקרא, כמו להלן במשנה, ואילו הביטוי 'על זה אמרו' מתייחס לדברי משנה קדומה, ולכן הגרסה הנכונה כאן היא 'על זה אמרו', כמו בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה, וכך יש לגרוס בברייתא שבירושלמי להלן);
זה וזה מרובין (בכתבי היד ובקטע גניזה של המשנה: 'מרובה') – מי שבני ביתו העולים עימו לרגל מרובים ונכסיו מרובים, - על זה נאמר – במצוות שלושת הרגלים: "אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת י'י אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים טז,יז) – הוא חייב להביא שלמים מרובים ועולות מרובות.
על זה אמרו: מעה כסף ושתי כסףכאן צוטטה משנה קדומה "מעה כסף ושתי כסף" בפתיחה "אמרו" שבה מצטטים תמיד משניות קדומות. בית שמיי ובית הלל חלקו בפירושה של משנה זו ("עיונים בספרות התלמוד", עמוד 209).
• • •