מהר"ם מכל הסוגיא מוכח דלא גרסי' בקעה לא בדברי ר"א ולא בדרב חסדא ובספרים שלנו אינו כתוב בהם וכן מוכחת גירסת הנ"י ופירושו: ומהר"ן שפירא האריך בדבר הזה ג"כ שלא לגרוס בקעה ובסוף כתב וז"ל ואם לא נמחק אותו נראה דלאו דוקא קאמר בקעה אלא במיוחדת לפירות ולא לשוורים ואמר בקעה משום ר"א והסדרן הפך הסדר והכניסו בדברי רב חסדא:
והדעת מכרעת כן וכו'. נראה פשוט דקשיא ליה להנ"י לפי גירסת הרי"ף השנוי כאן והיא גירסת רש"י בגמ' לא לזה ולא לזה לפירות אלא דחד ולזה ולזה לשוורים למה חשיב גבי שן רשות הניזק כיון שיש רשות לכל א' וא' להכניס שורו וכמו שהקשו תוס' בשמעתין ומתוך קושיא זו כתבו תוס' שיש לגרוס לפירות דחד ולא לזה ולא לזה לשוורים. והנ"י בא לתרץ קושית תוס' אף לגירסא זו של הרי"ף ורש"י דגרסי לזה ולזה לשוורים ניחא והיינו כל זמן שיש לו לניזק שם פירות אין רשות לשום אדם להכניס לתוכו אפי' שוורים והוי רשות הניזק ממש ומסיק ואמר והדעת מכרעת כן פי' שכן דרכן של בני אדם לעשות וכו' וכדמסיק: