ר"ה אמר כיני מתניתין. עי' בפנים דהוא נתינת טעם למה אגריפס המלך מחויב להכניס על כתיפו ואין לו רשות שיתן לאחר שיכניס משום דכתיב הטנא מידך ע"כ צריך ביד עצמו להכניס וכן איתא בתוספתא דבכל הדרך מותר לשלח ביד עבדו ושלוחו אך כשהגיע להר הבית מכניס בעצמו ואין להקשות א"כ לפ"ז למה קממעט התנא בפ"ק בה"ה אפיטרופסין ושליח ועבד שאינן יכולין לקרות משום שאינן יכולין לומר אשר נתת לי הא בלא"ה אינן יכולין לקרות משום דלא קרינן ביה הטנא מידך דהא במתניתין דידן ממעט התנא שליח משום דהכהן צריך לקבל מידו ולא מיד שלוחו י"ל דתלי זה בזה הא דממעט הכא ידו ולא יד שלוחו אע"ג דבכל התורה כולה יד שליח כידו הכא שאני משום דהשליח לאו בר קריי' הוא משום שאינו יכול לומר אשר נתת לי וע"כ דהקפיד הכתוב שהכהן יקח מיד בר קריי' והשליח אינו בר קריי' והשליח שנטל מידו אינו יכול לקרות משום אשר נתת לי והבע"ב אינו יכול לקרות משום דע"כ הקפדת הכתוב כאן הוא דווקא ע"י עצמו ולא ע"י שלוחו והוא ג"כ מטעם זה דהשליח לאו בר קריי' הוא משום שאינו יכול לומר אשר נתת לי ודו"ק:
קריאה במקור
תוספות הרי"ד על תלמוד ירושלמי בכורים · פרק 3 · הלכה 4 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: abb2cbf91d08e91cd341c01b3bdb8faf534791ecff6e6e194ecadf3840fa04cd