(יב) אמר ליה ר"פ לאביי בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים היינו דכתיב בין רב למעט כו' פי' אע"ג דלקמן בעינן למילף מהכא דארץ ישראל לשבטים איפלג והיינו דכתב בין רע למעט. נ"ל לומר דבכעין את"ל קא"ל וה"ק ליה בשלמא אי אמרי' לשבטים איפלג ליכא למימר מידי אלא אי אמרת לקרקף גברי איפלג בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים מתוקם שפיר שאם היו שני אחין יוצאי מצרים לזה בן א' בבאי הארץ ולזה ט' בנים כך מגיע לזה כמו לאילו נוטל זה המיעוט כמו אלו המרובים אלא למ"ד לבאי הארץ מאי בין למעט ואי משום דע"י החזרה חוזרין להיות שוין הא מלשמות מטות אבותם ינחלו נפקא ומ"מ בעת נטילתו כ"א וא' נוטל חלקו וכן מתפריש נמי מאי דצווחי בני יוסף באת"ל שאם נאמר דלשבטים איפלג ודאי מן הדין קא צווחי אלא אי אמרת לקרקף גברי איפלג קשיא למ"ד לבאי הארץ ומשום דלקמן עבוד לה בעיא משמע דלא הוה פשיטא ליה שפיר ודברי רבי' שמואל זצוק"ל שמשבש הגירסא וגורס לרב תרבה ולמעט תמעיט אינם נ"ל:
קריאה במקור
תוספות רי"ד על בבא בתרא · דף 117b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tosafot Rid
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0157a2c4b16429157aa654d7cf624f4384aaf9257f541c8f5ceba98a29ae8961