לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאַהֲבָה וְרֵעוּת נוֹהֲגִין זֶה בָּזֶה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (זכריה ח, יט) "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". נראה לי בס"ד דהתנא אמר (משנה אבות א, יח) על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום, ופרשנו בס"ד דין אלו דברי תורה דכתיב בה (תהלים עו, ט) מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, ואמת דברי סופרים וזו היא משנת חכמים ושלום זו משנת חסידים. ואמר כאן הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם כלומר בעלי משנת חכמים ובעלי משנת חסידים כולם אוהבים זה לזה ולא ירצה אחד לעבור על דברי חבירו.
ועוד נראה לי בס"ד יש שלום נעשה בין אדם לחבירו על ידי השקר שזה המתווך השלום יהיה מוכרח לשקר אצל זה ואצל זה כדי לעשות שלום ביניהם וכמו שאמרו רבותינו ז"ל במדרש (אבות דרבי נתן יב, ג) על אהרן המלך ע"ה שהיה אוהב שלום ורודף שלום שישנה דבריו אצל זה ואצל זה ואז כשיתראו זה בזה נעשים אוהבים וכהאי גונא השקר מותר דעל זה אמרו רבותינו ז"ל (יבמות סה:) מותר לשנות מפני השלום דמצינו שהקדוש ברוך הוא שינה מפני השלום בין אברהם אבינו עליו השלום ובין שרה אמנו עליה השלום.
אך יש אדם שהוא נח לרצות ואין צריך לשנות ולשקר לפניו כדי לעשות שלום אלא השלום יהיה על פי דברי אמת ובודאי זה משובח יותר מהיות השלום על ידי השקר, ועל זה נאמר וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ כלומר יהיו נצמדים האמת והשלום יחדיו שלא יצטרכו לעשות שלום על ידי השקר.
וכן הענין במחלוקת שיהיה בין החכמים בדבר הלכה זה מכשיר וזה פוסל זה אוסר וזה מתיר ואף על פי שהם מריבים זה בזה בהלכה אין עומדים משם עד שיעשו שלום ביניהם כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק (במדבר כא, יד) אֶת וָהֵב בְּסוּפָה.
אך אל תחשוב שעושין שלום מחמת שאחד מהם הטעה את חבירו באותה מעשה שהיו חולקים בה זה בזה ששינה באיזה דברים וחשב חבירו דלא הוה עובדא הכי אלא הוה הכי ולכן הודה לו ונשתווה עמו, לא כן! אלא זה וזה מדברים דברי אמת באותו ענין ואין מטעין זה את זה ועם כל זה סוף עושים שלום ביניהם!
ולזה אמר ללמדך שאהבה ורעות נוהגין זה בזה לקים מה שנאמר 'וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ' שיהיו האמת והשלום שלהם נצמדים יחד ולא שיהיה השלום על ידי שקר להטעות אחד את חבירו בדבר שקר חס ושלום כדי להשוותו עמו.
ועוד נראה לי בס"ד יש שלום נעשה בין אדם לחבירו על ידי השקר שזה המתווך השלום יהיה מוכרח לשקר אצל זה ואצל זה כדי לעשות שלום ביניהם וכמו שאמרו רבותינו ז"ל במדרש (אבות דרבי נתן יב, ג) על אהרן המלך ע"ה שהיה אוהב שלום ורודף שלום שישנה דבריו אצל זה ואצל זה ואז כשיתראו זה בזה נעשים אוהבים וכהאי גונא השקר מותר דעל זה אמרו רבותינו ז"ל (יבמות סה:) מותר לשנות מפני השלום דמצינו שהקדוש ברוך הוא שינה מפני השלום בין אברהם אבינו עליו השלום ובין שרה אמנו עליה השלום.
אך יש אדם שהוא נח לרצות ואין צריך לשנות ולשקר לפניו כדי לעשות שלום אלא השלום יהיה על פי דברי אמת ובודאי זה משובח יותר מהיות השלום על ידי השקר, ועל זה נאמר וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ כלומר יהיו נצמדים האמת והשלום יחדיו שלא יצטרכו לעשות שלום על ידי השקר.
וכן הענין במחלוקת שיהיה בין החכמים בדבר הלכה זה מכשיר וזה פוסל זה אוסר וזה מתיר ואף על פי שהם מריבים זה בזה בהלכה אין עומדים משם עד שיעשו שלום ביניהם כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק (במדבר כא, יד) אֶת וָהֵב בְּסוּפָה.
אך אל תחשוב שעושין שלום מחמת שאחד מהם הטעה את חבירו באותה מעשה שהיו חולקים בה זה בזה ששינה באיזה דברים וחשב חבירו דלא הוה עובדא הכי אלא הוה הכי ולכן הודה לו ונשתווה עמו, לא כן! אלא זה וזה מדברים דברי אמת באותו ענין ואין מטעין זה את זה ועם כל זה סוף עושים שלום ביניהם!
ולזה אמר ללמדך שאהבה ורעות נוהגין זה בזה לקים מה שנאמר 'וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ' שיהיו האמת והשלום שלהם נצמדים יחד ולא שיהיה השלום על ידי שקר להטעות אחד את חבירו בדבר שקר חס ושלום כדי להשוותו עמו.