בן יהוידע על יבמות · דף 50a

אָמַר לָהֶם: מִשֶּׁלּוֹ הוֹסִיפוּ לוֹ. מקשים אמאי לא קאמר 'הוסיפו לו משל אחרים' וכדאיתא בחגיגה בהך עובדא דמרים?
ונראה לי בס"ד דהתם אמר לו בהדיא דאין מוסיפין אלא רק לתלמיד חכם דמעביר במיליה אך אם אינו מעביר במיליה אפילו שהוא צדיק גמור אין מוסיפין לו ומצינו בחזקיהו המלך ע"ה דהלך על קו הדין ואמר ליתי ישעיה לגבאי שכן מצינו לאליהו זכור לטוב גבי אחאב עד שעשה הקדוש ברוך הוא פשרה שחלה חזקיהו ואמר לישעיהו לך ובקר את החולה וכדאיתא בברכות דף יו"ד ואי איתא דהוה מעביר במליה הוה אזיל אצל ישעיהו הנביא ע"ה אף על גב דלדעתו אינו מחוייב בכך ולכן אמרו לו משלו הוסיפו לו דאי הוה אמרי ליה משל אחרים הוה מצי למדחי בהכי.
ועוד נראה לי בס"ד דהאי מילתא דאתמר בחגיגה בעובדא דמרים ליתא הכא גבי חזקיהו המלך ע"ה כיון שהיה מלך וצדיק גדול ליכא למימר שיוסיפו לו חיים מבני אדם פשוטים ואם תאמר המצא ימצא בדורו צדיקים גדולי הדור הנה אנשים גדולים כאלה לא שכיח שיהיו מן הנאספים בלא משפט כדהוה בעובדא דמרים וגם לא תהיה מיתתם מעיקרא על ידי מלאך המוות כדי שיקרה להם כזאת.

(שמות כג, כו) "אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא", אֵלּוּ שְׁנֵי דּוֹרוֹת. נראה לי כל סך חיי האדם הקצובים לו קוראם שני דורות מפני כי האדם רואה בשנות חייו שני דורות דהיינו בתחלת ימיו רואה דור הזקנים ובסוף ימיו רואה דור הבחורים וכמו שכתב רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל בפסוק צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו (בראשית ו, ט) עיין שם.