בן יהוידע על יבמות · דף 64b

בִּימֵי דָּוִד אִימְעוּט שְׁנֵי, דִּכְתִיב: (תהלים צ, י) "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה". נראה לי בס"ד הטעם על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים בשמואל בפסוק (שמואל ב' יא, ב) וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ, כי דוד המלך ע"ה היה מבחינת שלמא דנוקבא שהיא שני בחינות הנקראים לאה ורחל זו למעלה מזו ובתחילה תיקן את רחל שהיא תחתונה בשבע שנים שישב בחברון ואחר כך הלך לירושלים לתקן את לאה העליונה והיה מתכוין במלחמות שנלחם להכרית ולהשמיד את הקליפות הנאחזות בלאה ורחל כדי שיהיה יכול לתקנם. ולכן אמר לו אביגיל מִלְחֲמוֹת הֳ' אֲדֹנִי נִלְחָם (שמואל א' כה, כח) וכל תיקונם צריך להיות בשבע ושבע כאשר תמצא שעבד אבינו עליו השלום בלאה ורחל שבע שנים ושבע שנים בסוד שבע ספירות עיין שם.
ולכן בזמן דוד המלך ע"ה שנתקנה המלכות שהיא בסוד שבע שכל אחת כלולה מעשר שהם שבעים אז היו החיים ניתנים לתחתונים על ידי המלכות לגמרי ולכך אמעוט שני שנעשו לרוב העולם מספר שבעים ולכך אמר יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה (תהלים צ, י) אל תקרי בָהֶם אלא בְּמָה כי המלכות היא נקראת מה בסוד מָה אָשִׁיב לַהֳ' (תהלים קטז, יב) ולזה אמר ימי שנותינו 'במה' שניתנים על ידי המלכות שנקראת מָה ולכך הם שבעים שנה.
ועיין בעץ חיים (שער מעוט הירח פרק ב') מה שאמר רבינו ז"ל אז היה העולם מתנהג על ידי ז"א [זעיר אנפין] וזהו שנאמר באנשי סדום וַהֳ' הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת הֳ' מִן הַשָּׁמָיִם (בראשית יט, כד) כי עיקר ההנהגה מן השמים שהוא ז"א אמנם להיות כי גם נוקבא היתה כלולה בג' פרצופות עליונים דנה"י [נצח הוד יסוד] דז"א לכן נזכרת בכללות עמו כמו שנאמר וַהֳ' הִמְטִיר, היא ובית דינו, עד כאן לשונו עיין שם ודוק היטיב.

דְּקַיְמִי בְּנַפְשָׁאִי: (קהלת ז, יב) "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ". נראה לי בס"ד הכונה דכל הגדולים היה דרכן לישב סמוך להרב הדרשן והם לא היו צריכים לשמוע מן המתורגמן אלא שומעין מן הדרשן עצמו כי קרובים אליו ואלו מוכרח שיבואו קודם שיתחיל בדרשה כשעה אחת או שתים קודם שיתקבצו המון העם כי המון העם הם באים ויושבים סביב הדרשן שורות שורות בעיגול.
ולכן אחר שיתחיל לדרוש אי אפשר לאותם היושבים קרובים אליו לצאת להשתין אם הוצרכו לכך כי אפשר שימצא אלף שורות ויותר יושבים סביבות הדרשן שהם דחוקים זה בזה וצריך שיפסע על ראשי עם קודש יותר מאלף שורות ועל ידי כך היו אותם הקרובים לדרשן באים לידי עקרות.
אך רב אחא בר יעקב נזהר תמיד לבא באחרונה כדי שישב בשורה אחרונה הקרובה לחוץ שאם יתעורר לקטנים יוכל לצאת ולילך ואף על פי שבזה יפסיד שלא יהיה שומע הדרשה מפי הרב הדרשן בעצמו אלא מפי המתרגמנים המשמיעים הדרשה לכל אותם הרחוקים מן הדרשן.