רבי יוחנן אמר נדחית חטאתו. האי דר"י מבואר בבבלי בכמ' מקומות ועיקרה בזבחים דף י"ב והרמב"ם ז"ל אע"ג דפוסק בהאי דהכא כר"י בבבלי לכשישתפה ולא מדמי ליה לישן אפ"ה גבי הפריש קרבן כו' פסק בפרק ג' מהלכות שגגות הל' ח' דלא כר"י ולא נדחית חטאתו אם חזר ונשתפה וטעמא דס"ל כרב דאין בעלי חיים נדחין כדפסק בפ' ט"ו ממעשה קרבנות כמ"ש הכ"מ שם. והכא דמדמי להו להדדי לשיטת רבי יוחנן היא דס"ל ב"ח נדחין. ואפשר נמי לומר דמה"ט פסק הרמב"ם כרב לגבי ר' יוחנן משום דמוכח מהכא דמיחלף שמועתה דר' יוחנן וס"ל לא נדחית חטאתו מההיא דגוסס ואע"ג דלכאורה משמע מסוגיא דהכא דאפילו לא חזר ונשתפה לא נדחית בהא סמכינן אסוגיא דבבלי דהתם דבחזר ונשתפה קאמר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 7 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d683d061362c5fcda0e862379add61072616546f6ca41a5c17dedb895f014d4