שחזקן עוקר את הנדר מעיקרו. משמע דהאי תלמודא לאמפרש טעמא דר"א כדמפרש בבבלי שם שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד אלא דטעמא משום עונש נדרים והילכך בצריך חקירת חכם בדין היה שיחזיר דהזקן עוקר הנדר מעיקרו ואין כאן עונש כלל כן פי' הרשב"א ז"ל ועיין בפ' המדיר הנכה ז' דמשמע מהתם דהאי תלמודא נמי מפרש מטעמא שאין אדם רוצה כו' דהא מוקי התם ברייתא דתני אפי' התירה הזקן אינה מקודשת כר"א והא לא שייך אלא להאי טעמא כדפרישית במתני' וע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 4 · הלכה 7 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d683d061362c5fcda0e862379add61072616546f6ca41a5c17dedb895f014d4