יין מגיתו מפרישין עליו בחזקת שהוא יין עד מ' יום. כן פסק הרמב"ם בפ"ה מתרומות הל' כ"ה ואע"ג דפסק שם הלכה כר' יודה דמתני' בג' פרקים כו' יין מגיתו שאני שאינו רגיל להחמיץ תוך מ' יום ובין לקולא בין לחומרא כחכמים דהכא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 3 · הלכה 8 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בדק חבית להיות מפריש עליה כו'. ואפי' לרבנן דס"ל בפ' המוכר את הספינה דף פ"ד יין וחומץ מין אחד היינו כשמתכוין לתרום מן החומץ אבל היכא שנתכוין לתרום יין ונמצא חומץ הוי ליה תרומה בטעות כ"כ התוספות בריש נדה ואפילו בדיעבד אין תרומתו תרומה כדפסק הרמב"ם שם הל' כ"א:
מה דאמר ר' יוחנן בשמצאו חומץ דיהא. משמע מהכא דרבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי לא פליגי אלא דמר מיירי בחומץ דיהא ומר מיירי בחומץ ברור וכן הוי משמע משיטת הבבלי בפ' המוכר פירות דף צ"ו אליבא דדרומאי דמתני התם משמיה דרבי יהושע בן לוי כדקאמר הכא ג' ראשונים ודאי יין והאחרונים ודאי חומץ ואמצעיי' ספק ומוקי לה בחלא סיפתקא דאי לאו דעקר תלתא יומי לא הוה משתכח חלא סיפתקא וא"כ אפשר ר' יוחנן נמי מודה בכה"ג אלא דלא מיירי בהכי אבל בלשון הב' שפי' שם הרשב"ם כתב דרבי יותנן לא ס"ל הך סברא לחלק בין חומץ חזק לחלש וכן נראה מדברי הרמב"ם שפסק שם הלכה כ"ד כר' יוחנן ולא חילק כלום ואע"ג דרבי יהושע בן לוי פליג עליה וקי"ל כוותיה לגבי רבי יוחנן משום דרבא קאי כוותיה דקאמר בפ"ב דע"ז כל דריחי' חלא וטעמיה חמרא חמרא והאי כשיטת רבי יוחנן אתייא כדקאמר התם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d683d061362c5fcda0e862379add61072616546f6ca41a5c17dedb895f014d4