מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 6

כל ההין פירקא דרבי מאיר כו' לפום כן צריך מימר דר"מ היא. משמע דר' מנא ורבי יוסי בהא פליגי דרבי מנא סבר דמתני' דהכא נמי תצא והילכך מהאי טעמא לא מוקי רב מתניתין כרבנן ורבי יוסי סבר דמתניתין דהכא לא תצא ומתניתין אפילו כרבנן מצינן לאוקמה אלא דרב מילתא אחריתא קמ"ל דרישא כתב בכתב ידו כו' אפילו כר"מ אתיא כדפרישית בפנים ואזלי לשיטתייהו דרבי מנא אמר נמי בפ' הזורק הלכה ה' אף המגרש כלומר מתניתין דפרקין נמי כר"מ אתייא ורבי יסא קאמר ליה התם לית פירקא דידכון משום דס"ל מתני' דהכא כרבנן והא דלא חשיב הני שלום מלכות כו' משום דהתם תצא והכא לא תצא. ומסקנת הפוסקים כרבי יוחנן בבבלי דף פ"ו דאמר לעולם לא תצא והשתא מתני' אתיא כד"ה ומ"מ סיפא יש בו זמן ואין עליו אלא עד אחד דמפרש לה רב לעיל דבכתב ידו מיירי וכן מסיק לה התם דדוקא בכתב ידו ועד אחד אבל בכתב סופר ועד אחד לא מיכשר הא לא אתיא כר"מ דלדידיה אפילו כתב סופר ועד כשר כדבעינן למימר לקמן הל' ח' ד"ה כיני מתניתא ע"ש:

הלכה כרבי אלעזר. בבבלי שם פליגי רב ושמואל רב אמר הלכה כר"א בגיטין ושמואל אמר אף בשטרות ופסק הרמב"ם בפרק י"א מהלכ' מלוה הלכה ב' כשמואל וכן דעת התו' ורוב הפוסקים דלא כמשמע מדברי הרי"ף שלא הביא אלא להא דרב. ומ"מ לענין כתב שאינו יכול להזדייף דקי"ל בגיטין כשר מטעמא דקי"ל כר"א דעדי מסירה עיקר כמבואר בפ"ב הלכה ד' אפילו הכי בשאר שטרות פסול דגזירת הכתוב הוא דכתיב למען יעמדו ימים רבים ובעינן דבר הראוי לעמוד כרבי אלעזר בבבלי פרק ב' דף כ"ב דאמר לא הכשי' ר"א במתני' התם אלא בגיטין אבל בשאר שטרות לא ואע"ג דרבי יוחנן פליג עליה התם וס"ל קרא דלמען יעמדו עצה טובה קמ"ל והלכתא כוותיה דרבי יוחנן לגבי דרבי אלעזר בכל מקום דהוא רבי' דרבי אלעזר מכל מקום בהא לית הלכתא כרבי יוחנן כדכתב שם הרא"ש ז"ל מדפריך סתם תלמודא התם לעיל בשטרות והא בעינן דבר שאינו יכול להזדייף וכן דעת הרמב"ם ז"ל שם: