קריאה במקור

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אלא שהדבר צריך תלמוד. לפי שיטתא דהכא דמיירי ששנו את עדותן כדמסיק צריך לפרש הא דמספקא ליה לשמואל' משום דאיכ' למימר שמא אין הבעל מקפיד בכך ואמר להן אם תרצו אתם חתומו והילכך אם אמרו לאחרים נחתום נעשה כאומר אמרו או דילמא להן דוקא ציוה לחתום. אבל אין שיטת הבבלי כן בסוף פ' התקבל דף ס"ו דמהתם משמע דאתם חתומו ליכא למיאש אלא דגזרו הא אטו אומר אמרו למ"ד דס"ל כשר ולא תעשה ובהא. דשלחו ליה לשמואל גריס התם ששאלו לו אמר לשנים כתובו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתב וחתמו הן וקאמר תצא והדבר צריך תלמוד דמספקא ליה אם האי כתבו דאמר להן כתב ידן הוא והרי חתמו הן וכשר או כתב הגט הוא והרי לא כתבוהו. ומ"מ לענין דינא אליבא דשמואל דמכשיר באומר אמרו וכדקאמר נמי התם לא פליגא הך סוגיא דהכא דבשלא שנו עדותן לכ"ע כשר אליבי' באתם חתומו במכ"ש מאומר אמרו לפ' שיכתוב ולפ' ולפ' שיחתמו. ולענין מסקנא דדינא באומר אמרו פלוגתת הפוסקים היא ועיין לקמן בפ' המגרש הלכה ט' ד"ה כיני מתניתא מ"ש מזה בס"ד:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 7d683d061362c5fcda0e862379add61072616546f6ca41a5c17dedb895f014d4