אני אומר אפילו בעד אחד ודיין אחד מקוים. וזהו כרב יהודה אמר שמואל בבבלי כתובות דף כ"א עד אחד ודיין אחד מצטרפין ולא קיימא המסקנא הכי דמאי דקא מסהיד האי לא מסהיד האי ואין מצטרפין:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 7 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואנו איחרנו את זמנו. וכן אמר בבבלי שם דף קע"א ומטעמא דפרישי' ואפילו במקום דליכא חששא זו כגון שהוזכר זמן השטר וסכום המעות בשובר אפילו הכי צריך לכתוב כן אם לא כתב בשטר דאיקני מחשש שיטרוף הלקוחות שקנו מהלוה קרקע שקנה בין ההלואה לזמן הכתיבה שלא כדין כדמוכח מסוגית הש"ס פ' מי שמת דף קנ"ז וכמבואר בטחה"מ סי' מ"ג:
צריכין הדייני' מכירין את הנדונין. זה הדין נלמד ממתני' דגט פשוט כותבין גט לאיש כו' ובלבד שיהא מכירן וה"ה בשאר שטרות וכך הם דברי הרמב"ם בפ' כ"ד מהלכות מלוה הלכה ג' אחד השטרות הנכתבין לא' שלא בפני חבירו וא' השטרות שאין כותבין אלא מדעת שניהם כו' כלן צריכין שיהו העדים מכירין השמות שבשטר שזהו פ' בן פ' וזהו פ' בן פ' שמא יבאו שנים ויעשו קנוני' וישנו שמותיהן בשמות אחרים ויודו זה לזה ע"כ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d683d061362c5fcda0e862379add61072616546f6ca41a5c17dedb895f014d4