והתני מודין חכמים לרבי מאיר בגונב תרומת חבירו ואכלה שהוא לוקה ומשלם ומשני שכן האוכל תרומה לוקה. פי' אפילו תרומת עצמו ואימתי אינו לוקה ומשלם הנ"מ כששניהן המלקות והתשלומין אי אפשר לזה בל"ז אז אינו חייב אלא אחת משא"כ כשמשכחת לה מלקות בלא תשלומין ע"כ מוכרח הוא דהמלקות עם התשלומין הוו ב' ענינים ולא קרינן בי' משום רשעה אחת וכו' ואא"מ משום ב' רשעיות כדפי' המפרשים ז"ל. ואף דבעדים זוממים דכתיב בהו כדי רשעתו משכח"ל נמי מלקות בלא תשלומין כגון גבי ב"ג וב"ח ז"א דהתם הרי הפסידו לחבירם ויש עליהם חיוב ההפסד רק דאין אנו יכולין לקיים בהם תשלומי ההפסד ולא משכח"ל החיוב מלקות בלא הפסד לחבירם וע"ז גזר רחמנא משום רשעה אחת כו' אבל בתרומה משכח"ל המלקות בהלאו לחודי' ולא הפסיד לחבירו כלל כגון שאוכל תרומת עצמו. וכן משני על אוכל חלב של חבירו שכן האוכל חלבו לוקה ופשוט:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4087df7d6d7fab964d9aa094f95e66ab7dc7d91dcedad6b02a7472ced633851f