ר"ה אמר אפילו הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות לו דברים של יחיד וכו' מה נפק מביניהון הכניסה לו עבדים אין תימר משום שאין ראוין להשתמש בשפחה הרי הכניסה לו עבדים הוי לית טעמא דלא משום שהיא חייבת לו ע"כ. פי' דכן דרך הירושלמי בכמה מקומות דשאל על הטעם למה כן בשביל טעם זה או טעם זה והשיב דא"כ היה נ"מ בין הטעמים לדינא דאם תימר משום טעם זה לא היה נ"מ בדינא וא"ת משום טעם זה א"כ היה נ"מ בדינא ולמה לא פירש הדין בנ"מ ונקט סתמא בלא שום נ"מ לדינא הוי ע"כ דהוא מאותו הטעם שאין נ"מ בדינא וכן איתא לשון זה בירושלמי במס' ברכות ספ"ג ובמס' סוכה פ"ד ובמס' יבמות פי"ב ה"א עיי"ש וה"נ דכוותיה דשאל מאיזה טעם אי משום שהיא חייבת לו או משום שאין ראוין להשתמש בשפחה ע"ז פשיט דא"כ מה נפק מביניהון הכניסה לו עבדים וא"כ אין תימר משום הטעם דאין ראויין להשתמש בשפחה הרי היה נ"מ בין עבדים לשפחות אליבא דדינא וא"כ למה לא פירש רב הונא הנ"מ לדינא אלא ע"כ דהוא מאותו טעם משום שהיא חייבת לו וע"כ אין נ"מ לדינא ודבר מצוי הוא בירושלמי וחסר כאן תיבת דלא וכצ"ל הוי לית טעמא דלא כדאיתא בכל מקום בירושלמי ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 5 · הלכה 6 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4087df7d6d7fab964d9aa094f95e66ab7dc7d91dcedad6b02a7472ced633851f