תני כשם שהבעל פוסק. פי' באמירה בעלמא כך האב פוסק באמירה בעלמא אלא שהבעל מזכה בכתב פי' אפילו בכתב ולא צריך לאמירה אלא כותב שטר בחזקת שהוא חייב לה כך וכך אע"פ שאינו חייב והאב אינו מזכה אלא בדברים אבל בכתב אם יכתוב בחזקת שהוא חייב לה ובאמת אינו חייב אינו מועיל וכדמסיק ובלבד דברים שהן נקנין באמירה כו' כמה אתה נותן לבתך כך וכך וכן משמע בר"נ ז"ל דבבעל מהני אמירה לשיטת הירושלמי בדברים כמו באב אלא ע"כ דקמ"ל דבבעל מהני כתב בלא אמירה אלא שכותב בחזקת שהוא חייב לה אע"פ שאינו חייב ומשתעבד דרוצה הוא ליתן כמה שלא תחזור וא"צ בבעל פסיקתא כמה אתה רוצה ליתן וכו' וא"צ לדבר בזה אלא כותב בחזקת שהוא חייב אבל האב אם לא הי' פסיקתא לא נשתעבד והעיקר השיעבוד באב הוא בפסיקתא ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4087df7d6d7fab964d9aa094f95e66ab7dc7d91dcedad6b02a7472ced633851f