התיב ר' חגי והא כתיב ויען לבן וגו' אין תאמר ע"י עני' פי' דהמעשה שהי' שם כך הי' דהשיב על דברי חבירו וכשמשיב על דברי חבירו וצריך לכתוב ויען משא"כ וענו הלוים וענית ואמרת דאינו משיב על דברי חבירו וענו ל"ל ע"כ להורות דבלה"ק ז"א דהא כתיב ויאמרו א"כ ויען לבן ל"ל ואין תאמר דאי כתיב ויאמרו לחודה ה"א דע"י אמירה הוא דלשון אמירה כולל ב" לשונות או דסותר דברי חבירו או דמסכים לו משא"כ בלשון ויען הוא דמסכים. לדברי המבקשו כמו ענני ד' ענני ואי כתיב ויאמרו לחוד יש לאמר דלשון אמירה הוא דסותר דברי חבירו לפיכך כתיב ויען לבן להורות דהסכימו לדבריו ז"א דהא כתיב מפורש מה' יצא הדבר א"כ הסכימו לו ואם כן ויען מיותר א"כ ע"כ להורות דבלה"ק וא"ת קודם מ"ת שאני דוענו דכתיב קודם מ"ת לא הוי בלה"ק משא"כ וענו דאחר מ"ת ז"א דא"כ קשיא מפרשת וידוי מעשר דהוי ג"כ לאחר מ"ת ודוק:
קריאה במקור
חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 7 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9297a7c8a0cc289d7b853e9c96c54ee695354ab77da49a8b9ff374737b1aca52