רש"ש על פסחים · דף 114b

[רשב"ם ד"ה סילקא. וכ"ש שני מיני בשר. וכ"כ התוס' והר"ן ולכאורה יל"פ דדוקא נקיט ולאפוקי בשר כדי שלא יהא נראה כאוכל קדשים בחוץ כדלקמן (קטז ב)] :

ברשב"ם ד"ה דלמא הא קמ"ל. דאיכא נמי היכר לתינוקות. הס"ד ואח"כ מה"ד אבל במרור לחודיה כו' כנ"ל דצ"ל:

רשב"ם ד"ה אע"ג שטיבל בחזרת.

מצוה להביא כו' מה"ת כו'. ל"ד דהא מרור בזה"ז דרבנן (כדלקמן קטו וקכ):

רשב"ם ד"ה אפילו דג וביצה. והיינו רבותא כו'. לכאורה מתני' היא רפ"ב דביצה ושוין בדג וביצה שעליו שהן ב"ת ולפמש"כ הב"י בשם הרמב"ן בסימן תקנ"ב דקל הוא לענין עירוב וכן אפילו רש"י בפ"ד דתענית במשנה שכ' דגם לענין עט"ב מיקרי ב"ת לא למדו אלא מכאן ע"ש אבל באמת י"ל דלא קאי האי אפילו אדר"ה שלפניו (דחזקי' הוא רבי' דריו"ח ור"ה הוא תלמיד דרב) אלא אמתני' ולאשמעינן דל"ב בשר דוקא ולאפוקי מסברת רב יוסף ועמש"כ (חולין לז):