גמרא ויביא בהמה שמינה כו'. משמע דמביא בהמה לא מעות וכ"כ הרמב"ם בחבורו ולא עמדתי ע"ד רש"י בד"ה ונימא שכתב אהנך מעות:
קריאה במקור
רש"ש על פסחים · דף 98b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"ה אם שלו נשחט ראשון. ושלהן ישרף דפסח בלא בעלים הוא. לכאורה כיון דכבר יצאו בשלו הוה שלהם כמותר הפסח ולמאן דלא בעי עקירה הוה כשלמים ששחטן לשם פסח דכשר אליבא דרבי יהושע לעיל (סב ב עא ב) וגם זה הוי עקירה בטעות (ע' ר"ד עב) ועי' בס"פ א"ד דשקל וטרי הש"ס טובא בכעין זה ועיין (לעיל פט) בתד"ה ונטרחו ויתיישב לך:
רש"י (בסוף המשנה) ואפילו לרבי יוסי. פשוט דכוונתו לרבי יוסי דלקמן דלא מצריך שישאר עליו אחד מבני חבורה הראשונים אבל להניחו בלא מנויין כלל מודה דאינו רשאי והמציין לעיל השתבש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 128caec14094fb7a01fd43f6c12176791b7d0ab92b08c425c2ac3c9bffcd8567