דכ"ע בשבת נתנה תורה. אפשר הטעם לפי פשוטו כמ"ש רז"ל דכשהיו ישראל נכנסין לארץ אמרה תורה עתה ישראל נכנסין לארץ זה רץ לשדהו וזה לכרמו ותורה מה תהא עליה ואמר לה הקב"ה נתתי להם השבת שבו יעסקו בתורה. ואפשר דמראש מקדם נתן התורה בשבת לרמוז דעיקר לימוד התורה בשבת. ולפי מדרשו אפשר כי השבת צריך לתורה מאד שאם חטא ונכנסה סט"א בגופו לא תכנס התורה בו אך ע"י השבת יבא לו נשמה יתירה וניצוץ מהשכינה ודוחה סט"א וכמ"ש הרב דעת חכמה ז"ל לפי דרכו ולכן ניתנה התורה בשבת לומר דעל ידי השבת מטהר גופו ואז יכון להכנס בו התורה. ואפשר שרמז דכשם דבשבת יש נשמה יתירה גם הקורא בתורה יש בו נשמה יתירה משאר העם על ידי התורה כמשז"ל. ועד"ה הנה מה טוב דשבת רומז למ' ותורה לז"א ואמטו להכי נתנה תורה בשבת ליחד קבה"ו ולרמוז לישראל דזה יהיה כל מעיינם וחשקם בתורה ליחד קב"ה ושכינתיה וחשוקיה"ם כסף וזהב להמשיך חסד אל למתק הדינים:
קריאה במקור
מראית העין על שבת · דף 86b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Marit HaAyin, Jerusalem 1960
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001139211/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 337640f9e06bb359ab2ec776bb56af17c72262e1ec5565be4d03cc8a1ef1d471