ריטב"א על ראש השנה · דף 5a

מה חג המצות טעון לינה וכו'. הקשה בתוס׳ למה לי היקישא לחג הסוכות מי גרע מעצרת ובכורים וכל שאר קרבנות שטעונין לינה דנפקא לן מדכתיב ופנית בבוקר והלכת לאהליך ותירץ דלא אצטרך היקישא אלא לומר שיהא טעון לינה כל ז׳ דאי מהתם לא הוה צריך אלא אחת ככל הקרבנות אתא היקישא לחייבו בלינות כל החג דומיא דחג המצות שטעון לינה כל ז׳ דכולי׳ חג בוקר א׳ הוה כדתנן בפרק דם חטאת אם בשל בו מתחלת הרגל יבשל בו כל הרגל פי׳ (דלא) [בלא] מריקה ושטיפה הצריכה לכלים שבשלו בהם קדשים קלים או קדשי קדשים וקס״ד בגמרא דכל הרגל ממש קאמר שאינו צריך מריקה ושטיפה בין בישול לבישול ואפי׳ מיום ליום ואמר מ״ט דר״ט דכתיב ופנית בבוקר וכו׳ הכתוב עשאן לכולן בוקר א׳ כלומר לענין לינה וה״ה לענין בישול דלא חשיב נותר ואע״ג דאקשי׳ וכי אין נותר ברגל ואין פיגול ברגל ואוקימנא דר״ט ת״ק כל יום ויום נעשה פיגול לחבירו כלומר שצריך מריקה ושטיפה בין כל יום ויום (ולא') [ולא אמר] ר״ט יבשל בו כל הרגל אלא שבכל היום אין צריך מריקה בין תבשיל לתבשיל שהקילו עליו חכמים מפני שטרוד בשמחת הרגל מ״מ לענין פגול ונותר הוא דפרכינן שאינן נחשבין ימי החג בקר א׳ אבל מ״מ בדרשא דקרא דכתיב ופנית לענין לינה לא פריך תלמודא כלום ומפשט פשיטא ליה שעשאן הכתוב בקר א׳ וה״נ משמע לכאורה פרק לולב וערבה דתניא התם כשם שז׳ ימי החג טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה כך שמיני עצרת ואמרינן מאי ברכה זמן ופרכינן זמן כל ז׳ מי איכא ואוקי׳ ברכת המזון ותפלה ומדלא פרכינן לינה כל ז׳ מי איכא מכלל דכל ז׳ טעון לינה אבל רש״י פי׳ כאן חג המצות טעון לינה ליל חול המועד נראה מדבריו דההיא דפרק דם חטאת אידחייא לה בפרכא דפגול ונותר וההיא דמס׳ סוכה משום דזימנין דאיכא לינה ז׳ כשלא הקריב קרבנותיו ולא נהירא ומ״מ קשה לתירוץ רבותי׳ בעלי התוס׳ דהל״ל הכא מה חג המצות טעון לינה כל ז׳ כיון דכל ז׳ הוא דגמרי׳ מחג המצות והאיך קיצר התלמוד עיקרו של דין ונראה לפרש דאלו הקריב קרבנו פשיטא דטעון לינה דומיא דכל הקרבנות אבל הכתוב הוסיף ברגלים חיוב לינה מדין הרגל אע״פ שאינו מקריב קרבן והיינו דכתביה לקרא בפ׳ חג המצות ולא כתביה בפ׳ קרבנות:

אטו עצרת יומי מנינן וכו'. וא״ת נהי דשבועי נמי מנינן מ״מ לימא תפשת מרובה לא תפשת וי״ל דהיינו דאמרי׳ ועוד חג שבועות כתיב והוה חדא ועוד דבתרא עיקר מניינא ומיניה גמרינן לתשלומין:

מאי פסח שלמי פסח. פי׳ שהפריש פסחו ואבד והקריב אחר תחתיו: