א"ל אפי' יבישה אפי' קצורה מעתה אפי' חטין בעלייה כך אנו אומרים לא אכלו ישראל כו'. —פי' כל זה מדברי ר' ירמיה שהשיב לר' יונה שלטעמו דאפי' קמה יבישה אסורה משום חדש א"כ ה"ה קצורה ואפי' חטין בעלייה והרי לא היה לישראל מצה בפסח ומוכח שלא כדבריך אלא יבישה כקצורה היא ושניהן אינן אסורין משום חדש מאחר שהיו קצורין אצל הגוי טרם שבאו ישראל לארץ בעוד שלא נתחייבו ישראל בעומר וע' מה שפלפלו בענין זה הב"ח והתויו"ט בשו"ת גאוני בתראי סימן ב' וג'.
קריאה במקור
שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ע"ד דר' יוסי דו אמר אין מ"ע דוחה למצות ל"ת אא"כ היתה כתובה בצידה מה שיהיו כו'. —צ"ל: אא"כ היתה כתובה בצידה כר' ישמעאל דר' ישמעאל אמר כל ביאות כו' ושבע שחילקו (פי' וכתיב בחדש כי תבואו ויקרא כ"ג יו"ד) ואפי' תימר כר"ע ממה שהיו תגרי גוים מוכרין להם (פי' מתבואת חו"ל ולר"ע אין חדש נוהג בחו"ל) התיב ר' בון בר כהנא כו'.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1940
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020672990205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 822d6a9a3f0113c884e12dc8b4143ca8a062d6c19e94cc8ad6fb1eb5e7e871d0