שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 2 · הלכה 3 · Integer 3

חד חליטר שאל לר' יוחנן אמר איזיל עביד ארבע ופלג (פי' ארבעה רבעין ומחצה בשביל שלא יהא חייב בחלה דה' רבעין שלמין של ציפורי חייבין בחלה) ויאמר ליה תלתא ופלג (פי' דהא ר' יוחנן היה בטבריא כמבואר בשביעית רפ"ט וכבר אמר ר' ינאי לפני זה דקב טברני חייב בחלה דקב זה היו בו ה' רבעין של ציפורי וא"כ אפי' ד' רבעין של טבריא דהיינו קב טברני חייב בחלה).

א"ר זעירא קבייא באתריהון רובעיא אזדרעון. — צ"ל: קבייא באתריה (פי' במקומו של ר' יוחנן דהיינו טבריא) רובעיא איזדערין (פי' "איזדערין" מלשון זעיר כמו בדניאל ב' ט' הזדמנתון מלשון זמן, וענין איזדערין היינו שהקבין נתקטנו במקומו ובזמנו וכן כל מדות היבש והלח נתקטנו שם ברביע. והקב שהיה בו בזמן ר' ינאי ה' רבעין ציפוריין נעשה בזמן ר' יוחנן רק ד' רבעין ולכך התיר לו ר' יוחנן ד' ומחצה רבעין וה"נ אמרינן בשבת פ"ח ה"א [י"א א'] דשמינית טברנית דהות זעירא ורבת וזעירת, וזהו שאמרו נמי בבבלי פסחים ק"ט א' תמנייתא קדמייתא דהות בטבריא הוות יתירא על דא ריבעא ובה משערין רביעית של פסח פי' תמנייתא היא שמינית של ירושלמי והיא שמינית הקב של לח-ע' בבלי ב"ב צ' א'- ובתחלה היה בשמינית זו חצי לוג מדברי שהוא שתי רביעיות ומחצית השמינית היא רביעית של תורה ולכך שיערו בה רביעית של פסח ודלא כפירוש רשב"ם שם דלפירושו הל"ל "ובהן משערין רביעית של פסח" וע' מ"ש בירושלמי שבת שם).