חכמת שלמה על נדה · דף 66a

גמ' תולה בוסתה ואם היה כו' כצ"ל:

שם למכתב כתובה ליום ארבעה כו' כצ"ל. ונ"ב יום ארבעה הוא יום רביעי שהבתולה נשאת ליום רביעי נטר עד ארבעה אחרינא פי' עד יום ד' הבא בשבוע אחרת ונוסח זה כמדומה שאינו מתוקן לפי כל הפירושים שהביא הרא"ש:

רש"י בד"ה ותנשא לאחר כו' שוות הס"ד:

בד"ה הוא צ"ל הוי עובדא כו':

ע"ב תוס' בד"ה כל הראוי לבילה כו' אע"ג דפריס בהדיא בכלי אחד כו' כצ"ל:

בד"ה אם סמוך כו' מדלא קאמר לא תחוף כו'. נ"ב ותימה לי מאי צריך למידק כך למה אינו דייק כפשוטו מדקאמר משרי מזיא אלמא דבמקום שער הראש איירי וכן דייק האשר"י משמו וכן אי' בפ"ק דתולין ואדרבה מן דיוק זה יראה סייעתא לרש"י קצת דבגוף נמי איירי בכ"מ שיש בו שער ונ"ל שמוסיף זה דלא אקשי ליה מאחר שלא תחוף אלא בחמין לא איירי אלא בראש ולא בגוף א"כ למה אמרינן שתהא אשה מדיחה בית קמטיה ע"כ פי' דלאו דוקא בראש לחוד קאמר אלא כל מקום שיש בו שער קאמר דשייך ביה חפיפה ובית השחי ובית הערוה נמי בכלל וכן פירש הר"ן להדיא: