ריטב"א על יבמות · דף 86b

ת"ר תרומה לכהן וכו' עד ההוא גנתא וכו' איתמר למה קנסו לויים במעשר פרש"י ז"ל דלאו אפלוגתא דר"ע ור' אלעזר בן עזריה קאי דאינהו מדאורייתא פליגי כדמוכח לעיל אלא אעלמא קיומי דאמרי' בכמה דוכתי' דקנסינהו ונקטי ליה הכא לאתויי עליה עובדא דגנתא דהוה שקיל ראב"ע ובמ' כתובות לא פי' כן והא ודאי דלר' אלעזר בן עזריה כיון דמדאורייתא בין לכהן בין ללוי קנסא דעזרא הוה לכהן ולא ללוי כלל אבל לר"ע דאמר דמדאוריתא ללוי דוקא קנסא דעזרא אפשר דלא הוה אלא דליהבו בין לכהן בין ללוי וא"ת א"כ מאי טעמא אהדרי' לפתחא לבי קברי לגנתא דר' אלעזר הא פרישנא טעמא בסמוך משום דאיהו הוה שקיל בתורת חלוקה ולא מדין קנסא דעזרא וא"ת כיון דמדאוריתא לר"ע דוקא ללוי היאך אפשר לקנוס עזרא שיתנו לכהן כלל שהרי לא יצאו ישראל ידי נתינה וי"ל כיון דממונא הוא הפקר ב"ד הפקר ואפקוה רבנן למעשר מן הלוים ואוקמינהו ברשות כהנים ועשאום כשלוחי' של לויים:

בתורת חלוקה לי' לך פי' דכיון שאין אתה גומר לקבל אלא בתורת חלוק' ולא משום קנס עזרא אף הם לא יצאו ידי נתינה דמדאוריתא ללוי ולא לכהן כלל:

בת ישראל לכהן. כללא דמתני' דבת ישראל שנשא' לכהן אוכלת בתרומה בשבילו וא' מת אוכל' בשביל זרעו וכשנשאת לאחרים נפסלת מאכילתה בשבילו ואם נתאלמנה ואין לה זרע ממנו חוזרת ואוכלת בשביל זרעו של כהן וכשם שישראל וזרעו פוסלה כך לוי וזרעו. ומיהו דין הלוי במעשר כדין כהן בתרומה ואמרי' בגמ' מ"ל דבת ישראל לכהן אוכלת בשביל בנה כהן שאם נשאת לישראל ואין לה זרע ממנו חוזר' ואוכלת בשביל בנה כהן ואמרי אמ' ר' אבא בת ובת ואוקימנא אפי' לרבנן דלא דרשי ו' כוליה ובת קרא יתירא וכבר פי' בפ' אלמנה לכ"ג. וק"ל והיא גופא דאכלה בשביל בנה מ"ל דאי משום דדרשי' ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו קרי ביה יאכילו מהיכא תיתי לך האי דרשא לסרוסי קרא הכי ואי משום דמקרא מיותר הוא דקנין כסף אוכל וק"ו ליליד בית הא דרשי' ליה במ' גיטין דאייתר לה למדריש דיליד בית אעפ"י שאינו שוה כלום אוכל בתרומה מש"כ בקנין כספו דבעינן שיהא שוה פרוטה לכל והנכון בזה מה שתירץ הרמב"ן ז"ל דאי משום ההי' דרשא דהתם מסתייה דליכתוב קרא כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו ולמה לי' למהדר ומכתב הם יאכלו בלחמו אלא ודאי מיותר לדרשא דקרינן בי' יאכילו בלחמו האי יליד בית שהוא בנתים לדרוש לפניו ולאחריו: