בן יהוידע על בכורות · דף 45a

מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִידָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁשָּׁלְקוּ זוֹנָה אַחַת שֶׁנִּתְחַיְּבָה שְׂרֵפָה לַמֶּלֶךְ. נראה גזרת מלך היתה שגזר עליהם שהם ישלקו את הזונה ולכך לפי דרכם רצו ללמוד דבר לענין הלכה שמנו את האברים שלה.

אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא בְּאִשָּׁה בְּדַקְתֶּם. קשא מה הלשון אומרת 'שֶׁמָּא' הלא הם אמרו לו בבירור באשה בדקנו? ונראה לי בס"ד כי ב' צירים וב' דלתות אלו אין נמצאים אלא באשה דעלמא הראויה להריון אבל באשה איילונית איכא איילונית שאין לה ב' צירים וב' דלתות ולכן אמר לו בלשון שאלה שֶׁמָּא בְּאִשָּׁה דעלמא בְּדַקְתֶּם שיש לה ב' צירים וב' דלתות דאם יש אדם שומע דבריו אלו והוא ראה אשה איילונית שאין לה ב' צירים וב' דלתות לא יקשה על דבריו כי הוא אינו אומר כל אשה שבעולם יש לה.
ונראה לי בס"ד בזה רמז הכתוב בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ 'עַל צַד' תֵּאָמַנָה (ישעיה ס, ד) אותיות מרחוק הם 'קו רמ"ח' בשרם שהבנים כולם שלמים ברמ"ח אברים ולא יהיה בהם חסר אבר ובנתיך לא יהיו חסרים צירים ודלתות וזהו 'עַל צַד' ראשי תיבות צירים דלתות תאמנה.