מַאן עָקַץ לִיעַקְצֵיהּ עַקְרְבָּא. פירש רש״י שמתא. הטעם דכינה אותה בשם עקרב, נראה בס"ד דאיתא בזוהר הקדוש מאי עקרב עקר ביתא דשכינתא כן הכא כיון שלא אמרה בשמו עקר שמו של רב ששת בהלכה זו מן ביתא הוא בית המדרש דאין מזכירים אותה על שמו.
קריאה במקור
בן יהוידע על בכורות · דף 31b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר. נראה הטעם כי אותו הבל של דברי תורה שאומר החכם משמו בית המדרש הולך ונעשה רוח חיים לשכון על עצמותיו בקבר ונעשה בו חיות לפי שעה ומאחר דהשפתים הם הראשונים בפה והם מבחוץ אז חונה זה הבל הנעשה רוח חיים על השפתים ונותן בהם חיות להיות דובבות וגם עוד זוכה השפתים לזה כי שָׂפָה [385] גימטריא שְׁכִינָה [385] וזה הלימוד היה לִשְׁמָהּ - לְשֵׁם הֵ"א, שהוא סוד שכינה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001933802/NLIl
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e4902325b56df0694d8a373e743e1c2376c0af2d53afde42a90e4b0b012123e4