מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 6 · הלכה 2 · Segment 3

מעשה בא לפני רבי ואמר יבאו פלוני ופלוני. לכאורה נראה הוא כדפרישית בפנים וזה דעת הרי"ף ז"ל שכתב בההיא עובדא דהתם דף מ"א ע"ב דא"ל פרעין לי באפי ראובן ושמעון ואזל ופרעיה באפי תרי מעלמא וקאמר רבא דלהכי קא"ל באפי ראובן ושמעון כי היכי דלא נדחייה וכתב הוא ז"ל דאיפסלי להו שאר אינשי לגביה ההוא פרעונא קאמר והכריח להאי סברא מדקאמר רב פפא משמיה דרבא לעיל המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפרעו בעדים ואם אמר אל תפרעני אלא בעדים צריך לפורעו בעדים ואם אמר פרעתיך בפני פ' ופ' והלכו להם למדינת הים אינו נאמן והשתא היכי אמר רבא הכא להכי א"ל ראובן ושמעון כי היכי דלא לדחייה דמשמע דאי לא א"ל ראובן ושמעון מדחי ליה והא אמר רבא אע"ג דלא אמר ראובן ושמעון לא מצי מדחי ליה אלא ש"מ האי דאמר רבא כי היכי דלא לדחייה אע"ג דכי אייתי סהדי ומסהדי דפרעיה הוא דלא מקבלינן מינייהו כלל אלא אמרינן ליה זיל פרע דכמאן דפסיל להו דמי וזהו לפי גירסתו ז"ל דגריס אינו נאמן בהא דרב פפא משמיה דרבא לעיל. אבל הרמב"ם ז"ל בפ' ט"ו ממלוה הלכה ב' כתב שמצא במצרים מן הנוסחאות הישנות דגריס לעיל נאמן ולפ"ז חולק ג"כ בהאי עובדא דרבא שם וכתב שהדין האמת שאם באו עדים שפרעו בפניהם נפטר ואין כאן מקום חשש. ולדעתו ז"ל הא דקאמר רבא כי היכי דלא לדחייה שלא יאמר לו פרעתיך בפני אחרים והלכו למדינת הים ולזה הסכימו רוב הפוסקים ז"ל כמבואר בטור סי' ע'. ולפ"ז מפרשינן להא דהכא ג"כ בענין זה דמעשה בא לפני רבי שטען זה ואמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני אחרים ואמר יבאו פ' ופ' שאמרת ויעידו שאע"פ שייחד עדיו מהני אם יבאו אלו ויעידו שפרע בפניהם: