בגין דהלך תרתי פסיעתא הוא. נרמז במקצת מסוגיא דהכותב ומסוגיא דבן סורר והרי העד לפנינו מרמיזת ציונים מהש"ס הזה ממה שנתבאר ממקום אחר וכן מהברייתות הכתובות בתוספתא וכיוצא בה. ועיין בפ' בן סורר ומורה בהלכה ו' שם נתבאר הכל וגם בדין פוגם שטרו רצה הש"כ לומר דמשמע מירושלמי דהכותב כדעת מקצת האחרונים לחלק בין עמד בדין או לא והראיתי שם באצבע דלא מסוגיא דהכותב ולא מסוגיא דהתם משמע כן ואיפכא הוא מדבריו דמבואר להדיא ממסקנת הש"ס הזה מהתוספתא כדעת רוב גדולי הפוסקים הראשונים ז"ל דאין לחלק בפוגם שערו בין עמד בדין או לא ולעולם בנו נשבע שבועת היורשין וגובה וכדברי הש"ע בסי' ק"ח ולזה א"צ ראיה במה שנראה לעין ומהתימא על הש"כ שבירר לו דרך לעצמו לחלוק ברוב המקומות על גדולי הראשונים ז"ל ותלה דבריו באילן גדול ולא נמצא כן ולא בא' המקומות שיהא איזה קצת סיוע לדבריו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 7 · הלכה 7 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 287f174e046925dcc4ad126d358026a6fdf0f05766ff1ba70d2ad87f0bcabeab