אין בה ידיעה בתחילה וכו'. הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה פירש וז"ל זה אפשר בתינוק שנשבה לבין הנכרים ולא קדמה לו ידיעה וכו' וזהו כדמסיק אביי אליבא דרבי אבל בחיבורו חזר בו ולא פסק כאביי אליבא דרבי דידיעת בית רבו הוי ידיעה אלא כרבא וצריך שתהיה הידיעה אחר שנטמא דוקא ואח"כ העלמה. ועיין בהלכה דלעיל ד"ה דר' ישמעאל ותמצא מבואר מזה. והתיו"ט לא הרגיש בזה בדברי הרמב"ם בחבורו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 287f174e046925dcc4ad126d358026a6fdf0f05766ff1ba70d2ad87f0bcabeab