מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 5

ומה חמית מימר בהרת שכהה מן הכהה יש לה טמא זו שאת וכו'. למאי שפירשתי איכא לאקשויי דהא לעיל אמרינן דכשאין אתה אומר זה למעלה מזה אין הקרום נקרא כהה מן הכהה אבל בהא אפשר לתרץ דהתם לערך השאת קאמר ומשום דאקרא קאי דהתורה אמרה דלפעמים הכהה הוא טמא כדפרישית לעיל וא"כ מוכרח הוא דלא מחשבינן להקרום שיהיה בפחות משתי מעלות מן השאת לענין הצירוף דאם אתה אומר כן מעתה אין להקרום שם אחר כ"א כהה מן הכהה שהרי אפי' לענין הצירוף אינו מצטרף עם השאת אלא עם הסיד שהוא במעלה אחת עליו וא"כ היאך תקיים הכתוב שהכהה דוקא הוא טמא לפעמים ולא הכהה מן הכהה הא הקרום הוא נקרא לעולם כהה מן הכהה והוא טמא אבל אם לא נאמר זה למעלה מזה ומצטרף הקרום בהדי שאת שפיר מתקיים הכתוב הכהה דוקא הוא טמא והוא הקרום לערך השאת. והכא קאמר לערך הבהרת דודאי אי אמרינן הקרום שניה לשאת וממין שלה הוא א"כ הוא להבהרת כהה מן הכהה. כללא דמילתא דכשאתה אומר הסיד שניה להבהרת והקרום שניה להשאת ולא זה למעלה מזה לפי מראיתו שפיר מתקיים הכתוב ודיוקיה שאתה מוצא דלפעמים הכהה והוא הקרום בערך השאת טמא כמבואר לעיל ובפנים והיינו אם פשה אבל הכהה מן הכהה שהוא למטה מן הקרום טהור. מיהו לענין פירושא דהאי ומה תמית מימר העיקר הוא כלשון הב' שפירשתי בפנים בזה דמסתברא דמסקנת הקושיא מדברי ר' יוסי היא: