כיון ששמע משה כן אמר וכו'. אע"ג דאלו קרבנות ציבור הן י"ל דדרך שאלה אמר כן מעתה אפילו ביחיד שבא על ידו ספק עבירה אם יהיה צריך להביא כל הקרבנות כאלו. ובתוספתא שם מסיים על הא דלעיל ואמרינן כך ישראל צריכין להביא שני שעירים בכל יום אלא שחס הקב"ה על נכסים של ישראל. וזהו כדגרסי' בהאי ברייתא דשני שעירי עצרת בזבחים פ"ק שם ובחיבורי פני המנורה הארכתי בזה ואין כאן מקומו:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 1 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 287f174e046925dcc4ad126d358026a6fdf0f05766ff1ba70d2ad87f0bcabeab