אלא כי אנן קיימין בבריא לו שאכל וכו'. כדפרישית בפנים ואזלא האי סברא כדאמר התם בפרקין שם לעיל גבי העלם שבועה והעלם חפץ מחכו עליה במערבא וכו' כיון דחפצא אינשי ליה היינו העלם שבועה והתם לענין שבועה להבא איתמר ומ"מ האי סברא גם בלשעבר שייכא דמאי שנא והלכך קרי ליה הכא העלם שבועה ומיחייב עלה. והתם לא נחית לפרושי בענין לשעבר בהאי גוונא דכבר נתבאר לעיל מסקנא דהתם כדרב נחמן דבאומר יודע אני ששבועה זו אסורה ושגג בקרבן מיתוקמא דבשבוע' ביטוי אפי' ר"ע מודה דשגגת קרבן שמה שגגה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 287f174e046925dcc4ad126d358026a6fdf0f05766ff1ba70d2ad87f0bcabeab