מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 8 · הלכה 1 · Segment 4

תני וגונב מבית האיש וכו'. ברייתא זו לא מצאתי ככתבה ולמאי דפרישית וכדמוכרח דלענין קניית כפל קאי דאי כמשמעו הא אמרינן אין לי אלא ביתו גגו וחצירו מנין וכו' ולכאורה הוה משמע מהכא כלישנא בתרא דרבא דריש פ' המפקיד דהתם דאמר טעמא דקניית כפל אע"ג דדבר שלא בעולם הוי משום דנעשה כאומר לו לכשתגנוב ותרצה ותשלמני סמוך לגניבותה קנויה לך דלהאי לישנא אם עומדת שלא ברשותו לא קני ליה כפילא כדאמרי' א"ב דקיימא באגם מיהו יש לדחות דראש גגו כרשותו הוי והלכך אין לנו לפרש אלא דהכא עד שלא הכניסה לביתו מיירי וס"ל להאי תנא דהואיל וראש גגו הוי כחצר שאינה משתמרת לא קנייה ליה כפילא דאתי מעלמא דהוי כמציאה והיינו דקאמר אם מבוצר כבית הוא. ולפ"ז יש לומר דאינו ענין להני לישני דאמרי התם בהא דהתם בשהכניסה לרשותו מעיקרא מיירי אלא דבשעתא דגניבה קיימה באגם הוה. ובענין דין היוצא מסוגיא דהתם נתבאר לעיל ריש פרק המפקיד. וכן ההיא ברייתא ולא מבית השואל לא מצאתי ככתבה וכלשונה כ"א הא דגרסי' במכילתא בפסוק וכי ישאל איש מעם רעהו נתקו הכתוב השואל מכלל השומר ואמרו ענין בפני עצמו ולא מיתפרשא האי ברייתא דמכילתא אלא לענין מה שיש בשאר שומרין מה שאין בו בשואל ועל גוף חילוק הדין שיש ביניהם ודאי לא קאמר דהאי בהדיא כתיבא ול"צ לן למידרש מוי"ו דוכי ישאל ומצינו דילפינן שומרין משואל לענין פטורא בבעלים כדאמרינן בהדיא בריש פרק השואל דוי"ו דוכי ישאל מוסיף על ענין ראשון הוא. מיהו לענין חילוק הדין בקניית הכפל יש לפרש גם הברייתא דמכילתא כמו דמוכרח לפרש האי ברייתא דהכא וכדאמרינן בריש המפקיד דבשואל לא קני ליה כפילא בדיבורא עד שישלם ואח"כ נמצא הגנב ומשמע מהכא כרב זביד משמיה דאביי דטעמא הואיל וכל הנאה שלו וכמסקנת הפוסקים ז"ל ועיין לעיל ריש פרקי מרובה: