היו שם ד' וה' עורות רבנן אמרי נוטל אחד. כתב הרמב"ם פ"ה מה' כלי המקדש הלכה יב ונוטל חלק בראש כיצד כשירצה אומר זו החטאת שלי וזה האשם שלי ע"כ ונראה שזו דעת רבנן שלעולם אינו נוטל אלא אחת וכן משמע מפורש בבבלי בפרקין ובפ"ד מהלכות תמידין כתב הרמב"ם כ"ג נוטל לעולם מכל משמר חצי החלות שזכה בהן שנאמר והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו ואין כה"ג נוטל פרס שאין זה כבודו עכ"ל ופסק זה כר' דלעולם נוטל המחצה וא"כ תימא שדבריו סותרים זה את זה וגם מ"ש דאינו נוטל פרס נראה דדוקא לרבנן אמרו הכי בבבלי אבל לרבי נוטל פרוסה וכמפורש בסוגיין דנוטל חצי עור ש"מ דאפילו פרוסה נוטל וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 1 · הלכה 2 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cff7030cb1cfbf0d49a5040b1f54a392672f383ae3846434fde524e7b15eb0af