שלא יהו אומרים ראיגו כה"ג טובל במים שאובין ביה"כ. מדמתיר ר"י ליתן עששית של ברזל אע"ג דמודה ר"י דאיסורא דרבנן מיהא איכא בתולדת אש כדמשמע בשבת פ' כירה ש"מ דסובר דגזירה זו דמים שאובים חששא גדולה הוא ואף רבנן לא פליגי עליה אלא משוה דסוברין דתולדות אש כאש ומדאורייתא אסור ואי אפשר בענין אחר אבל חוץ למקדש מודים לר' יתודה וזה סייעתא גדולה לר"ת שכתבו הגהות מרדכי בשמו שאסור ליתן מים חמין למקוה לטבול בהן וראיית ריב"א מדודי חסרת אינה מוכרחת דאפשר לומר דהיינו למים חמין לחפיפה וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי יומא · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cff7030cb1cfbf0d49a5040b1f54a392672f383ae3846434fde524e7b15eb0af