שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 10 · הלכה 6 · Integer 2

ניחא מבפנים מלעיטין אותו מבפנים מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ אין פיו למעלה מעשרה טפחים ריבר"ב מחלפא שמועתיה כו'. — כאן יש לתקן הרבה ולהחליף הגירסא וכצ"ל: אין פיו למעלה מעשרה טפחים (פי' בתמיה ואף שהוא מבפנים ילעיטו אותו בחוץ) נעץ קנה והקיפו מחיצה וזרק מרה"ר לתוכו ר' יצחק בן אלעזר אומר במחלוקת (פי' מחלוקת זו מצינו בבבלי שבת ק"א א' ר' יוסי ב"ר יהודה אומר נעץ קנה ברה"ר ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו חייב וחכמים פוטרין ע"כ) א"ר חייה וכן בגת לענין מעשר. ר' יהודה אומד דר"מ היא (פי' הא דתנן קולט אדם מן המזחילה למטה מעשרה טפחים אתא כר"מ בשבת פי"א ה"ג) דאמר את רואה את הכותל כגמום (פי' ולכך אסור לקלוט למעלה מעשרה טפחים מפני שרואין את הכותל הגבוה הרבה כאלו יש בו נקב כנגד המזחילה ואף שהמזחילה אינה רחבה ד' היא מצטרפת עם עובי הכותל וביחד הן רחבין ד' והוי כרה"י) ר' יעקב בר אחא בשם ר' לעזר ד"ה היא במשתפע עד עשרה טפחים בתוך שלשה (פי' שהמזחילה אינה יוצאה למטה מן הגג ג' טפחים שלמים ופחות מג' כלבוד דמי ודין המזחילה אע"פ שאין בה לעצמה רוחב ד' כדין הגג שהוא רה"י ולכך אסור לקלוט ממנה אם היא למעלה מעשרה טפחים) ר' יוסי בעי אם במשתפע עשרה טפחים בתוך שלשה כגג הן (פי' ואפי' אם המזחילה למטה מעשרה טפחים יהיה אסור לקלוט ממנה) לא כן תנינן היתה עומדת בראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג ה"ז מגורשת א"ר אלעזר מתני' בגג שיש לו מעקה והוא שירד לאויר מעקה ושאין לו מעקה שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג שכל ג' הסמוכין לגג כגג הן ר' יעקב בר אחא בשם ר' חנינה לענין שבת שכל ג' וג' שהן סמוכין למחיצה כמחיצה הן (כעין זה הנוסח בגיטין פ"ח ה"ג) ומה תמן (פי' בגיטין) שאינו צריך ניחא את אמר כן (פי' דשלשה שהן סמוכין לגג כגג הן) כאן שצריך ניחא לא כ"ש (פי' שבשבת צריך ניחא כדאיתא בגיטין שם "שבת עד שינוח" ומוכרח דכאן נחו המים במזחילה לכ"ש דג' הסמוכין לגג כגג הן) א"ר יוסי ב"ר בון תיפתר ביוצא חוץ לשלשה ושאין בו רוחב ארבעה (פי' לכך מותר לקלוט למטה מעשרה) א"ר חנינא קומי ר' מנא מ"מ לא נח (פי' בתמיה דהא המים נחו במזחילה והיא ככרמלית והיה לו ליאסר לקלוט ממנה לרה"ר) א"ל מכיון שאין בה רוחב ד' אפי' נח כאלו לא נח.