שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 4 · הלכה 5 · Integer 3

טעמא דריב"נ מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה ישן לא קנה לו שביתה כו'. — צ"ל: מאחר שאלו היה ער היה קונה שביתה היה ישן ולא קנה לו שביתה יש לו אלפיים אמה לכל רוח ר' יהודה אומר אפי' ער ולא קנה לו שביתה כאלו קנה לו שביתה (פי' מאחר שאם היה יודע שהוא סמוך לעיר היה קונה שביתה בעיר עכשיו נמי כשלא ידע קונה שביתה בעיר) אתיא דר' יהודה כריב"נ כמו דריב"ב אמר מאחר שאילו היה ער היה קונה שביתה היה ישן ולא קנה שביתה יש לו אלפים אמה לכל רוח כן ר' יהודה אומר מאחר שאלו היה יודע היה מכוין לא ידע ולא כיון כאלו ידע וכיון ר' חונה אמר רנב"י בעי גר שטבל לאחר שהאיר המזרח (פי' ביום השבת אבל בליל שבת א"א שאין מטבילין את הגר בלילה ע' יבמות פ"ח ה"א) מאחר שאלו טבל מאתמול היה קונה שביתה מה אמר בה ריב"נ ר' יצחק בר נחמן בשם ריב"ל כו' משחשיכה אינו חוזר בו משחשיכה בורר לו מבעוד יום וקידש עליו היום, תנינן לא יכנס דר"מ ר' יהודה אומר יכנס (פי' ולעיל אמרינן דר' יהודה כריב"ב) וכא את אמר הכין (פי' דהכא תנן דר' יהודה אומר לאיזה רוח שירצה ושאם בירר דאינו יכול לחזור בו אלמא שאין לו אלא ארבע אמות בלבד) א"ר בון לא על הדא איתאמרת (פי' הא דאמר ר' יהודה לאיזה רוח שירצה) אלא על רישיה דפירקא מי שהוציאוהו גוים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות עליה איתאמרת ר' יהודה אומר לאיזה רוח שירצה ומודה ר"י שאם בירר אינו יכול לחזור בו אע"ג דר' חנניה בן אנטיגנוס כו' מודה הוא תמן בעיבורי עיירות (פי' שעושה את העיר כטבלא מרובעת כדתנן לקמן רפ"ה).