שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 2 · הלכה 1 · Integer 4

הוון בעי מימר ר"מ יודה לר' יודה ר' יודה לא יודה לר"מ ר"מ יודה לר"י ר"א אית כו'. — צ"ל: ר"מ יודה לר"י ר"י לא יודה לר"מ ר"מ יודה לר"י ר"מ אית ליה דיומדין פשוטין ואת אמר הכין אלא שאם הוסיף לדיומדין כדי פשוטין כשר (פי' שאף דסבר ר"מ שצריך לעשות גם פשוטין מ"מ הוא מודה לר"י שאם הוא רוצה יכול להאריך חצי אמה לכל דיומד בשני צדדיו ולא יצטרך לעשות פשוטין כל עיקר, אבל ר"י אינו מודה לר"מ שאם יש בין דיומד לדיומד י"ד אמה וכל דיומד ששה טפחים לכל צד ולא האריך בדיומדין אלא שהעמיד באמצען פשוטין של ששה ששה טפחים שאסור עד שיאריך בדיומדין עצמן) ר' אחא בשם ר' חיננא לא דין מודה לדין ולא דין מודה לדין שאם אתה עושה דיומדין ולא פשוטין (פי' לר"מ) אף הוא סבור לומר מחיצת שבת כך היא והוא הולך ועושה כן במקום אחר (פי' במקום שאין שם באר) מתוך שהוא עושה דיומדין ופשוטין זכור הוא א"ר מנא אע"ג דלא אמר ר' יוסי רבי הדא מילתא אמר דכוותה (כעין זה בחלה פ"ב ה"ו דף י"ח ע"ד; ור' יוסי היה רבו של ר' מנא, ע' יומא פ"ו ה"ז ושקלים פ"ז ה"ג וחגיגה סופ"ב) דא"ר יוסי ר' בון ורבנן בעון קומי ר' זעירא (כעין זה בכלאים פ"ד ה"ד דף כ"ט ע"ב) כמה יהא דיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט א"ל עד עשר כסתום (פי' אם יש בין דיומד לדיומד עד עשר אמות הכל מודין שאין צריך פשוט) יותר מי"ד כבר הופלג (פי' ואף לר' יהודה צריך למעט החלל שבין הדיומדין) אלא כן אנן קיימין מעשר עד י"ד (פי' בזה נחלקו ר"מ ור' יהודה) אין תימר כו' (וע' למטה בעמוד זה, ונוסח שלפנינו נשתרבב מפ"א דף י"ט ע"ב ע"ש).