שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי עירובין · פרק 5 · הלכה 3 · Integer 3

היה הנחל צר מלמעלן ורחב מלמטה עד חמשים אמה כו'. — צ"ל: היה הנחל צר מלמטה ורחב מלמעלה עד חמשים אמה את רואה כו' (פי' ומבליעו) ואם לאו (פי' שרחב מלמעלה יותר מחמשים אמה וא"א להבליעו) את רואה אותו כי מיתרפס ועולה מתרפס ויורד (פי' ומודד כל אלכסון הכתלים וכן קרקעיתו שלמטה כיון שהוא צר שם למטה וראוי לילך על אלכסון הכתלים, ולשון מיתרפס כמו לקמן רפ"ט כמטרפס ועולה כמטרפס ויורד ובבבלי ק' א' מטפס ועולה מטפס ויורד וברקח סימן ק"צ העתיק בלשון הירושלמי כאן מטפס ועולה מטפס ויורד ע"ש) היה הנחל מעוקם (פי' ואין אלכסון הכתלים נוחין להילוך) ר' חסדא אמר נוטל מצופית (פי' שפופרת שאופין בה למרחוק ע"ל פ"ד דף כ"א ע"ד על הפיסקא פעם אחת לא נכנסו לנמל, עמ' 198) ומשער בה בעיניו במישור וחוזר ועושה כן בנחל ר' אחא ר' חיננא כו' והוא שתהא מדה יוצאה בהר ד' טפחים כדי מקום (פי' הא דתנן שמקדרין בהרים אינו אלא בהר משופע שאין חוט המשקולת יורד כנגדו אלא שיוצא ד' טפחים אבל אם יוצא פחות מד' טפחים הרי זה כאלו חוט המשקולת יורד כנגדו ואינו מקדרו אלא שמודד רוחב ההר מלמעלה בלבד ואין משגיחין על אכלסון כזה כל עיקר וכעין זה בבבלי נ"ח ב' וכי אין חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה אמר אבימי ד', וע' רש"י, תוספות, רי"ף ורא"ש שם שפירשו ד' אמות) כו' מטי בה בשם רב העליון כנגד רגליו והתחתון כנגד ראשו כ"ע מודיי שאין מקדרין (פי' מפני שמשתכר כל קומת האדם) העליון כנגד רגליו והתחתון כנגד מתניו כל עמא מודיי שמקדרין מה פליגין כנגד לבו (פי' שהתחתון כנגד לבו) כו' בשם מר עוקבן אין מקדרין אלא בחבל של חמש אמות (וא"א לגרוס כנוסח שלפנינו "חמשים אמה" דהרי כל המדידות של התחומין הן בחבל של חמשים אמה כדתנן הכא וא"כ מאי קמ"ל מר עוקבן) ואית תניי תני בחבל של ארבע אמות (זה איתא לפנינו למעלה ושייך כאן) ר' זעירא בשם ר"ח כו' (וע' בבלי נ"ח ב' דאיתא נמי בחבל של ארבע אמות).