בן יהוידע על מנחות · דף 87a

כְּשֵׁם שֶׁהַדִּבּוּר יָפֶה לַבְּשָׂמִים, כָּךְ דִּבּוּר רַע לַיַּיִן. נראה לי בס"ד הטעם שהדיבור פועל ביין כדי שהאדם יקח מוסר מזה לענין הדבור והוא מה שכתב הגאון חיד"א ז"ל בחומת אנך פרשת מטות וזה לשונו שמעתי דלא יפלא האדם איך מדבר בעולם הזה השפל למטה ועושה דבורו רושם למעלה הלא תראה היין שהוא במרתף והוא מונח בחבית סתומה בעת שדורכים הענבים אף שהוא רחוק מאד היין שבחבית מתנועע והוא פלא ומזה נקח ראיה על הדבור שהוא פועל למעלה עד כאן לשונו.
על כן עשה השם יתברך טבע ביין שפועל בו הדיבור כדי שירגיש האדם ללמוד על פעולת הדיבור מטבע היין אך הפועל שפועל הדבור ביין לרוע ולא למוטב לרמוז בזה עוד שאם ישתכר ביין יהיה רע לו בחלק הדיבור דהיינו שיוציא מפיו דברים שיהיה לו רעה בהם.
ומה שעשה השם יתברך בשמן להפך שהדבור יפה לשמן מפני שטבע השמן הוא הפך היין דהשותה יין ואינו רוצה שישתכר בו יאכל אחריו שמן מפני שהוא מעכב ההבל של היין לבלתי יעלה לראשו וישכרנו גם עוד סגולה אחרת יש לבטל כח שכרות היין למשוח מצחו בשמן ובזה פירשו המפרשים וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ (תהלים קד, טו) ואם תרצה שלא תשתכר בו אז תעשה 'לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן' ולכן עשה השם יתברך בשמן הפך היין שזה הדיבור רע לו וזה יפה לו להורות כי השמן הוא נגדי ליין וכדי להנצל מרעת היין ישתמש בשמן.

מְבִיאִין כְּבָשִׂים שֶׁגָּבְהָן כְּרָחְבָּן. מקשים בשם הרב אדרת אליהו ריקי ז"ל דאם גבהן כרחבן הם ננסים ואלו משונים הן ועוד זה הפך המדרש שהביאו התוספות שהכבשים של תמידין היו גבוהים דכשהיו נושאין אותם על הגמלים היו רגלי הכבשים נגררין לארץ אם כן אינם ננסים?
ונראה לי בס"ד שלא בא רבי יהודה לומר שהגובה של הכבשים שיעורו כרוחב שלהם דאין זה שבח אלא חסרון יען כי בזה נמצא הם ננסים הרבה אך כונתו הוא על היתרון של כבשים אלו על שאר כבשים דעלמא כלומר מחמת שומנם הרב יהיה יתרון בגובהן על שאר כבשים דעלמא כמו שיש ברחבן על שאר כבשים יען כי רוב הכבשים השמנים אין השומן עושה יתרון בהם על שאר כבשים אלא דוקא ברוחב שהשמנים יהיו רחבים הרבה מחמת שומנן וכמו שאמר הכתוב יִרְעֶה מִקְנֶיךָ כַּר נִרְחָב (ישעיה ל, כג) והכי קאמר רבי יהודה אלו הכבשים שמביאין לתמיד השומן שלהם עושה להם יתרון על שאר כבשים דעלמא גם בגובה שיהיו גבוהין על שאר כבשים כאשר עושה להם השומן יתרון ברחבן על שאר כבשים ולעולם סבירא ליה לרבי יהודה דהם עצמן גובהן יותר גדול מרחבן ואמר רבא מאי טעמא דרבי יהודה שתלה הגובה ברוחב דמשמע שברוחב מצוי יתרונו בשמנים ואמר דכתיב 'יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב' דנמצא זה רגיל ומצוי בשמנים לענין הרוחב בעלמא ולכך החידוש של כבשי התמיד תלה רבי יהודה הגובה ברוחב.