על מה שכתב רבינו ומברכי אינהו בהמ"ז כתב רב עמרם הרי תקנה ליודעים אם אינם יודעים אין תקנה להוציאם ולא מצי מקדש כי אם בבית אחד והאריך בזה רב כהן צדק והרא"ש כתב דיש תקנה להקרותם מלה במלה וכן כתב הרי"ץ גיאת וכ' הטור ואפשר דאף בהמ"ז יכול לברך כדי להוציאם כי היכי דברכת הלחם של מצה מוציאם כיון שהיא חובה ה"נ בהמ"ז כיון שתקנו ארבע כוסות ותקנו אחד מהם ברכת המזון הרי חובה:
וכתב ב"ה מסתברא דלא מצי מברך בפה"א אשאר ירקות כיון שאינו טועם עמהם אלא יעשה טבול ראשון בתזרת ויברך בפה"א ואכיל וכי מטי למרור אכיל בלא ברכה והרא"ש כתב דמצי שפיר לברך אע"פ שאינו טועם דכיון דתקנת חכמי' היא משום היכרא לתינוקו' הוי כברכת מצוה ויכול להוציאם:
לשון ריא"ז
וכן מי שרוצה לברך בבתים אחרי' ולהוציאם ידי חובתן הולך ומקדש להם ומברך להם בורא פרי האדמה ועל המצה ועל המרור וקורא להם ההגדה ועושה להם כל הענין אבל אינו טועם עמה' כלום ומברכין הן ברכת המזון כדברי רבינו יצחק ול"נ שאם רצה לטעו' עמהם טועם ומברך להן כמו כן ברכת המזון ואינו אוכל עמהם מצת אפיקומן ומברך בהמ"ז ואח"כ הולך לבתים להוציאן י"ח ואוכל עמהם כל מה שירצה ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה שהרי יש טעם מצה בפיו כמבואר בקונטרס הראיות:
וכתב ב"ה מסתברא דלא מצי מברך בפה"א אשאר ירקות כיון שאינו טועם עמהם אלא יעשה טבול ראשון בתזרת ויברך בפה"א ואכיל וכי מטי למרור אכיל בלא ברכה והרא"ש כתב דמצי שפיר לברך אע"פ שאינו טועם דכיון דתקנת חכמי' היא משום היכרא לתינוקו' הוי כברכת מצוה ויכול להוציאם:
לשון ריא"ז
וכן מי שרוצה לברך בבתים אחרי' ולהוציאם ידי חובתן הולך ומקדש להם ומברך להם בורא פרי האדמה ועל המצה ועל המרור וקורא להם ההגדה ועושה להם כל הענין אבל אינו טועם עמה' כלום ומברכין הן ברכת המזון כדברי רבינו יצחק ול"נ שאם רצה לטעו' עמהם טועם ומברך להן כמו כן ברכת המזון ואינו אוכל עמהם מצת אפיקומן ומברך בהמ"ז ואח"כ הולך לבתים להוציאן י"ח ואוכל עמהם כל מה שירצה ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה שהרי יש טעם מצה בפיו כמבואר בקונטרס הראיות: