לשון ריא"ז
הזהירה תורה שלא לאכול חמץ בחג המצות וכשם שאסור באכילה כך אסור בהנאה שנאמר לא יאכל חמץ לא יהא היתר אכילה כמו שמבואר בפ' שלפנינו והאוכלו חייב כרת שנאמר שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת ונכרתה וכן עובר עליו כל ז' ימי חג המצות בלא יראה ולא ימצא ואע"פ שלא אכלו ולא נהנה ממנו וכן הוא מצווה לבערו בי"ד מחצי היום ואילך שנאמר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ומנין שביום י"ד הכתוב מדבר שנאמר לא תשחט על חמץ דם זבחי שיהא החמץ מבוער מזמן שחיטת הפסח שהוא מחצי היום ואילך שנאמר בו בין הערבים כשהשמש נוטה לערב והשוחט את הפסח על חמץ עובר בלא תעשה כמו שמבואר בפ' תמיד נשחט:
הזהירה תורה שלא לאכול חמץ בחג המצות וכשם שאסור באכילה כך אסור בהנאה שנאמר לא יאכל חמץ לא יהא היתר אכילה כמו שמבואר בפ' שלפנינו והאוכלו חייב כרת שנאמר שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל מחמצת ונכרתה וכן עובר עליו כל ז' ימי חג המצות בלא יראה ולא ימצא ואע"פ שלא אכלו ולא נהנה ממנו וכן הוא מצווה לבערו בי"ד מחצי היום ואילך שנאמר אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ומנין שביום י"ד הכתוב מדבר שנאמר לא תשחט על חמץ דם זבחי שיהא החמץ מבוער מזמן שחיטת הפסח שהוא מחצי היום ואילך שנאמר בו בין הערבים כשהשמש נוטה לערב והשוחט את הפסח על חמץ עובר בלא תעשה כמו שמבואר בפ' תמיד נשחט: