השגות הראב"ד בבא בתרא · דף 48a

כתב הרב אלפס ז"ל איתמר המוכר חבית יין לחבירו והחמיצה כו' עד כי לא אמר ליה למקפה:
כתב הראב"ד ז"ל לא מחוורא לי הא מלתא. חדא דשמואל תוך ג' ימים פליג דליכא למימר ליה ללוקח לא איבעי לך לשהויי. ועוד דכיון דטעמיה דשמואל משום דחמרא אכתפא דגברא שוור. כלומר נדנוד היין בהולכת הכתף גרם לו להחמיץ אע"ג דא"ל למקפה מצי למימר ליה הולכת הכתף גרמה לו ואין המוכר חייב באחריותו. ומלתיה דר' יוסי בר' חנינא כשהחמיץ באוצר. אי נמי דאמטיוה בתרי באגדא דלא משתוור. ושמעתיה דרבא נמי כיון דמקבל ליה אדעתא דממטי ליה אפריתא דבלשפט אדעתא דהכי זבניה ניהליה דכל גוונא דמתרמי ליה נמטייה בין אכתפא בין אכדא דכיון דאורחא רחקא הוא לא מתרמי ליה אגרא כל שעתא הלכך כי החמיץ החמיץ למוכר. ושמעתא דחטואה נמי כגון דאמטייה במוט לאחוריו אי נמי בתרי באגדא מש"ה כי תקף אפלגא מקבל עליה מוכר: