השגות הראב"ד בבא בתרא · דף 70a

כתב הרב אלפס ז"ל הא דאמר רבא מתנת ש"מ כירושה שויוה כו' ליתא במתנה במתנת יורש בלחוד וכו':
כתב הראב"ד ז"ל אלהים יודע שאין דעתי נוחה בפי' הזה ואם במתנת יורש בלחוד הוא דקאמר הכי אבל גר דעלמא קני הרי רב מרי בריה דאיסור כגר בעלמא דמי שהרי אינו ראוי ליורשו. ואם נאמר כיון שהוא בנו כוונתו לשם ירושה היא וכן כל דעת מוריש אע"פ שנותן בלשון מתנה כוונתו לשם ירושה א"כ פעמים שיש ליורש הפסד בדבר זה במקום שיש שם בכור דבעינן לשון מתנה ומה יקשה עלינו אם נאמר שלא תקנו מתנת ש"מ אלא לאדם שהוא בתורת ירושה מורישו ואפי' הוה נכרי אבל גר שאינו כן לא תקנו לו ודברי רבא כפשוטן: