משנה
הכוהנים היו נחלקים לעשרים וארבעה משמרות, ובכל שבוע היה עובד במקדש משמר אחד. אבל ברגלים כל משמרות הכוהנים היו עולים לירושלים ומשתתפים בהקרבת הקורבנות הבאים מחמת הרגל (להלן הלכה ז). משנה זו באה ללמד, כיצד חילקו המשמרות ביניהם את קורבנות המוסף של חג הסוכות.
יום טוב הראשון של החג היו שם שלשה עשר פרים ואילים שנים ושעיר אחד – שלושה עשר משמרות מקריבים כל אחד פר אחד, שני משמרות מקריבים כל אחד איל, ומשמר אחד מקריב שעיר, הרי שש עשרה בהמות לשישה עשר משמרות. נשתיירו שם ארבעה עשר כבשים לשמונה משמרות – ארבעה עשר כבשים חולקו בין שמונה המשמרות הנשארים, כמו שמפורש להלן. ביום הראשון – של סוכות, - ששה – משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – שני המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בשני – ביום השני של סוכות, שהיו בו שנים עשר פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי חמש עשרה בהמות לחמישה עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לתשעה משמרות, - חמשה – משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – ארבעה המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בשלישי – ביום השלישי של סוכות, שהיו בו אחד עשר פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי ארבע עשרה בהמות לארבעה עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לעשרה משמרות, - ארבעה – משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – שישה המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
ברביעי – ביום הרביעי של סוכות, שהיו בו עשרה פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי שלוש עשרה בהמות לשלושה עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לאחד עשר משמרות, - שלשה – משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – שמונה המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בחמישי – ביום החמישי של סוכות, שהיו בו תשעה פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי שתים עשרה בהמות לשנים עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לשנים עשר משמרות, - שנים – שני משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – עשרה המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בשישי – ביום השישי של סוכות, שהיו בו שמונה פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי אחת עשרה בהמות לאחד עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לשלושה עשר משמרות, - אחד – משמר אחד, מקריב שנים – שני כבשים, והשאר – שנים עשר המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בשביעי – ביום השביעי של סוכות, שהיו בו שבעה פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי עשר בהמות לעשרה משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לארבעה עשר משמרות, כולן שווין – כל המשמרות היו שווים, שכל משמר מקריב בהמה אחת.
בשמיני – ביום טוב האחרון של חג הסוכות, שהיו בו פר אחד ואיל אחד ושעיר אחד ושבעה כבשים, חזרו לַפַּיִיס – להטלת גורל מי מן המשמרות יזכה בהקרבת עשר הבהמות, כרגלים – כמו בשאר הרגלים.
אמרו – חכמים: מי – המשמר, שהיה מקריב (צריך להוסיף כמו בכתבי היד של המשנה: 'פרים') היום – ביום אחד משבעת ימי החג, לא היה מקריב פרים למחר – לא היו מניחים לו להקריב פר למחר, עד שמשמרות אחרים, שעדיין לא הקריבו, יקריבו פר, אלא חוזרין חלילה – לפי הסדר שלהלן:
ביום הראשון הקריבו משמרות א - יג שלושה עשר פרים, משמרות יד - טו שני אילים, משמר טז שעיר, ומשמרות יז - כד ארבעה עשר כבשים.
ביום השני הקריבו משמרות יד - כד ומשמר א שנים עשר פרים, משמרות ב - ג שני אילים, משמר ד שעיר, ומשמרות ה - יג ארבעה עשר כבשים.
ביום השלישי הקריבו משמרות ב - יב אחד עשר פרים, משמרות יג - יד שני אילים, משמר טו שעיר, ומשמרות טז - כד ומשמר א ארבעה עשר כבשים.
ביום הרביעי הקריבו משמרות יג - כב עשרה פרים, משמרות כג - כד שני אילים, משמר א שעיר, ומשמרות ב - יב ארבעה עשר כבשים.
ביום החמישי הקריבו משמרות כג - כד ומשמרות א - ז תשעה פרים, משמרות ח - ט שני אילים, משמר י שעיר, ומשמרות יא - כב ארבעה עשר כבשים.
ביום השישי הקריבו משמרות ח - טו שמונה פרים, משמרות טז - יז שני אילים, משמר יח שעיר, ומשמרות יט - כד ומשמרות א - ז ארבעה עשר כבשים.
ביום השביעי הקריבו משמרות טז - כב שבעה פרים, משמרות כג - כד שני אילים, משמר א שעיר, ומשמרות ב - טו ארבעה עשר כבשים.
• • •
הכוהנים היו נחלקים לעשרים וארבעה משמרות, ובכל שבוע היה עובד במקדש משמר אחד. אבל ברגלים כל משמרות הכוהנים היו עולים לירושלים ומשתתפים בהקרבת הקורבנות הבאים מחמת הרגל (להלן הלכה ז). משנה זו באה ללמד, כיצד חילקו המשמרות ביניהם את קורבנות המוסף של חג הסוכות.
יום טוב הראשון של החג היו שם שלשה עשר פרים ואילים שנים ושעיר אחד – שלושה עשר משמרות מקריבים כל אחד פר אחד, שני משמרות מקריבים כל אחד איל, ומשמר אחד מקריב שעיר, הרי שש עשרה בהמות לשישה עשר משמרות. נשתיירו שם ארבעה עשר כבשים לשמונה משמרות – ארבעה עשר כבשים חולקו בין שמונה המשמרות הנשארים, כמו שמפורש להלן. ביום הראשון – של סוכות, - ששה – משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – שני המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בשני – ביום השני של סוכות, שהיו בו שנים עשר פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי חמש עשרה בהמות לחמישה עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לתשעה משמרות, - חמשה – משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – ארבעה המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בשלישי – ביום השלישי של סוכות, שהיו בו אחד עשר פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי ארבע עשרה בהמות לארבעה עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לעשרה משמרות, - ארבעה – משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – שישה המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
ברביעי – ביום הרביעי של סוכות, שהיו בו עשרה פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי שלוש עשרה בהמות לשלושה עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לאחד עשר משמרות, - שלשה – משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – שמונה המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בחמישי – ביום החמישי של סוכות, שהיו בו תשעה פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי שתים עשרה בהמות לשנים עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לשנים עשר משמרות, - שנים – שני משמרות, מקריבין שנים שנים – כל משמר מקריב שני כבשים, והשאר – עשרה המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בשישי – ביום השישי של סוכות, שהיו בו שמונה פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי אחת עשרה בהמות לאחד עשר משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לשלושה עשר משמרות, - אחד – משמר אחד, מקריב שנים – שני כבשים, והשאר – שנים עשר המשמרות הנשארים, אחד אחד – כל משמר מקריב כבש אחד.
בשביעי – ביום השביעי של סוכות, שהיו בו שבעה פרים ושני אילים ושעיר אחד, הרי עשר בהמות לעשרה משמרות, ונשתיירו ארבעה עשר כבשים לארבעה עשר משמרות, כולן שווין – כל המשמרות היו שווים, שכל משמר מקריב בהמה אחת.
בשמיני – ביום טוב האחרון של חג הסוכות, שהיו בו פר אחד ואיל אחד ושעיר אחד ושבעה כבשים, חזרו לַפַּיִיס – להטלת גורל מי מן המשמרות יזכה בהקרבת עשר הבהמות, כרגלים – כמו בשאר הרגלים.
אמרו – חכמים: מי – המשמר, שהיה מקריב (צריך להוסיף כמו בכתבי היד של המשנה: 'פרים') היום – ביום אחד משבעת ימי החג, לא היה מקריב פרים למחר – לא היו מניחים לו להקריב פר למחר, עד שמשמרות אחרים, שעדיין לא הקריבו, יקריבו פר, אלא חוזרין חלילה – לפי הסדר שלהלן:
ביום הראשון הקריבו משמרות א - יג שלושה עשר פרים, משמרות יד - טו שני אילים, משמר טז שעיר, ומשמרות יז - כד ארבעה עשר כבשים.
ביום השני הקריבו משמרות יד - כד ומשמר א שנים עשר פרים, משמרות ב - ג שני אילים, משמר ד שעיר, ומשמרות ה - יג ארבעה עשר כבשים.
ביום השלישי הקריבו משמרות ב - יב אחד עשר פרים, משמרות יג - יד שני אילים, משמר טו שעיר, ומשמרות טז - כד ומשמר א ארבעה עשר כבשים.
ביום הרביעי הקריבו משמרות יג - כב עשרה פרים, משמרות כג - כד שני אילים, משמר א שעיר, ומשמרות ב - יב ארבעה עשר כבשים.
ביום החמישי הקריבו משמרות כג - כד ומשמרות א - ז תשעה פרים, משמרות ח - ט שני אילים, משמר י שעיר, ומשמרות יא - כב ארבעה עשר כבשים.
ביום השישי הקריבו משמרות ח - טו שמונה פרים, משמרות טז - יז שני אילים, משמר יח שעיר, ומשמרות יט - כד ומשמרות א - ז ארבעה עשר כבשים.
ביום השביעי הקריבו משמרות טז - כב שבעה פרים, משמרות כג - כד שני אילים, משמר א שעיר, ומשמרות ב - טו ארבעה עשר כבשים.
• • •